הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע בעל זרע קודש י"א אייר תקפ"ז
רבינו נולד לאביו הרה"ק רבי מנחם מענדיל רובין מלינסק זי"ע ביום פטירת הבעש"ט חג השבועות תק"ך, וחסידים קראו עליו את הפסוק וזרח השמש ובא השמש. נקרא הורוויץ על שם ר' איציקל מהאמבורג אבי אמו. לקראת הבר מצוה לקחו אביו אל הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק להניח לו את התפילין ואמר אח"כ שקישרו אז בכל העולמות. (י"א שזה היה אצל המגיד מזלוטשוב). מגיל ט"ו התחמם לאורו של הרבי רבי אלימלך, שנה שלימה היה בבית רבי מרדכי מנשכיז, הסתופף אצל ר"ב צדיקי דורו כמנין עשה לך רב, למד אצל המגיד מקוזניץ והרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב, אך בעיקר דבק בחוזה מלובלין שחיבב אותו יותר מכל תלמידיו והחזיק אותו כתלמיד חבר.
גם הנגינה היתה יסוד מוסד בעבודתו ובנסיעותיו ללובלין היה מחבר את ניגוני ראפשיץ הנפלאים. נודע כבעל תפילה יוצא מגדר הרגיל, מלחין ומנגן, ורבים מניגוניו נשתמרו לדורות הבאים. נודע כחכם מחוכם פיקח שבדור וכך קראוהו הרב החכם.
בהמלצת רבו הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב נתקבל לרבנות העיירה ראפשיץ ועל שמה נקרא לתהילת עולמים. כששהה בלאנצהוט בשנת תקפ"ז נסתלק ושם מנו"כ, על מצבתו נחרט 'יחיד בדורו בחכמת אלוקות, וביתר שבחים אין לנו רשות כי כך נצטוינו מפיו'.
ספריו 'אילה שלוחה', 'זרע קודש' עה"ת ומועדים, 'אמרי שפר' עה"ת.
תולדותיו הקדושים המה: הרה"ק רבי אברהם חיים מלינסק, הרה"ק רבי יעקב ממעליץ, הרה"ק רבי אליעזק מדזיקוב, וחתנו מ"מ הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע.
מחלוקת עם הסופר אם פתוחה או סתומה...
בעת שהותו של הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זצ"ל בראפשיץ היה מעשה שכתבו שם ס"ת להרה"ק מראפשיץ זצ"ל, והוא מסר להסופר את חדרו המיוחד (קוויטל שטוב) שיכתוב שם בלי הפרעה, וצוה עליו שלא יתן לשום אדם להיכנס שם.
בבוקר אחד לאחר תפלת שחרית רצו ה'חבריא' לשתות לחיים, ולא היה להם, הם ידעו שבחדרו של הרבי נמצא יי"ש ורצו לקחתו משם, ניגשו אל הסופר והפצירו בו שירשה להם לקחת את היי"ש, אבל הוא לא הסכים בשום אופן, רק אם הרה"ק זצ"ל יצוה לו, ה'חבריא' היו מוכנים לילך אל הרה"ק מראפשיץ לבקשו כנ"ל, לולא שהרה"ק מקאמינקא זצ"ל מחה בהם באמרו שאינו כדאי לבלבל את הצדיק בשביל דבר זה, באין ברירה הלכו בדרך אחר דאחד מהם אחז את הסופר בחזקה והשאר דחפו על הדלת בכח עד שפתחוהו, ונכנסו פנימה - שתו לחיים ויצאו.
הסופר התחיל לצעוק בקול רם ואיים עליהם, הם פחדו שלא יתודע הדבר לרבם, כי שמא יקפיד על מעשה זו.
שת הרבי מקאמינקא זצ"ל עצה בנפשו, והקדים עצמו לבוא אל רבו זצ"ל טרם שיבוא הסופר, והוא סיפר את הדבר בדרך שחוק שלא להעלות חרון אפו, וכה אמר:
ידע נא רבי ומורי, שהיה לנו היום עסק ביש עם הסופר! המחלוקת נתהווה אודות פתיחה וסתימה, דהוא טען שצריך להיות סתימה, ואנו עמדנו על דעתנו דצריך לעשות פתיחה!
מה?! - שאל הרה"ק מראפשיץ בתמיהה ופחד גם יחד - היה לכם שאלה בס"ת, ולא שאלתם אותי? היתכן?
לא, לא! - הרגיע אותו רבי שלום - השאלה לא היתה בהס"ת רק על הדלת, ומעשה שהיה כך היה: אנחנו רצינו לשתות "לחיים", והיי"ש היה מונח בהחדר אשר מסר רבנו להסופר, והוא לא הניח אותנו ליכנס לשם, אבל אנחנו התגברנו עליו ופתחנו את הדלת בעל כרחו, וזה היה הויכוח בינינו, שהוא טען שהדלת צריכה להיות סתומה... ואנחנו החלטנו שכאן המקום לעשות פתיחה... וכן עשינו.
כשמוע הרה"ק מראפשיץ את דברי רבינו, צחק ונהנה.
