הרה"ק רבי משולם זוסיא מזינקוב זי"ע ג' אלול תרכ"ד
נולד בשנת תקע"ג לאביו הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב זי"ע, והיה אהובו וחביבו של אביו זי"ע ושל זקנו הרה"ק מאפטא זי"ע. זקנו זי"ע מזכיר בספרו אוהב ישראל קושיא של נכדו זה בהיותו בן שמונה.
מקטנותו ניכר כעילוי בלתי רגיל. נשא את הרבנית סימא ע"ה נכדת הרה"ק רבי משה מסאווראן זי"ע, ואחרי נשואיו נשאר לגור זמן מה אצל חו"ז זי"ע, וקיבל גם ממנו.
לאחר פטירת אביו בשנת תרט"ו מילא את מקומו בז'ינקוב והשפעתו היתה עצומה, שישים קהילות מסרו לו כתבי מגירות וקבלו את מרותו.
מלבד צדקתו וקדושתו, וידיעותיו הרחבות בתורת הנגלה והנסתר, היה מורם מעם בחכמה ודעת, בעל נפש פיוטית בעל קול ערב ומנגן נפלא. רבים היו צובאים על דלתות בית מדרשו בכל תפלותיו, ורבים מלחינותיו היו מושרים בפי המוני חסידיו.
השאיר אחריו הרבה חידושי תורה שנשאר בכתב ידו הק' אך הזהיר בחרם שלא להדפיסם. ונמצאים בידי צאצאי צאצאיו.
נסתלק בג' אלול תרכ"ד ומנו"כ בזינקוב באוהל אביו.
"עס שטייט נישט" - "עס שטייט נישט"...
ה"תולדות יעקב יוסף" מביא (בליקוטים שבסוף הספר) מרבו מרן הבעש"ט הק' זיע"א: שמעתי ממורי, ביאור 'גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה' (שבת קכז.) שלפעמים הכנסת אורחים הוא ביטול תורה או סיפורי לשון הרע, מכל מקום גדולה הכנסת אורחים עכ"ל.
בענין זה מסופר על הרה"ק רבי משולם זוסיא מזינקוב זצ"ל נכד הרה"ק בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, שפעם איקלע בדרך והתארח אצל מאן דהוא, ובאמצע שהייתו שם נכנס פעם הבעה"ב אצלו, והתחיל לדבר עמו עניינים שהיו בגדר לשון הרע ואבק לשון הרע, העיר לו הרה"ק מזינקוב ואמר "עס שטייט נישט" - "עס שטייט נישט" (לא כתוב, לא כתוב). התפלא הבעה"ב מאי קאמר, והסביר לו כוונתו, שהבעש"ט הק' אמר שאף אם האורח מדבר ללשון הרע חייב הבעה"ב להכניסו לביתו, אבל אם המארח מדבר דיבורים אסורים, בודאי שאין שום ענין על האורח להישאר ולהתאכסן אצלו.
