הרה"ק רבי משה מלעלוב זיע"א י"ג טבת תרי"א
רבינו נולד בשנת תקל"ז בעיר לעלוב לאביו הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע ולאמו הצדיקת מרת חנה ע"ה.
כבר בהיותו ילד קטן שמר אביו עליו מכל משמר, וגידלו וטיפחו בגינוני קדושה וטהרה לאהבת תורה ויראת שמים. במעלליו התנכר הנער בשקידתו הנפלאה בתורה בהתמדה עצומה, ופקע שמו כעילוי מופלג חריף ובקי בחדרי התורה.
רבינו זכה לנסוע להרה"ק הרבי מלובלין זי"ע, והיה מתלמידי היהודי הק' מפרשיסחא זי"ע שכיבדו והעריצו עד למאוד. ואכן לאחר פטירת זוגתו הראשונה של רבינו, נשא רבינו בזיוו"ש את הרבנית הצדיקת מרת רבקה בתו של היהודי הק'.
טמיר ונעלם היה בכל הליכותיו, והתנהג עצמו תמיד בהצנע לכת ובענוה להפליא. אף גם רצה ליהנות מיגיע כפיו, ומסופר שפתח לעצמו חנות למכירת מלח לפרנסת ביתו, וחי חיי צער ודוחק.
אמנם צדיקי דורו הכירו ברום מעלתו וגודל קדושתו של רבינו, ופעם אחת כששבת בלובלין אצל הרבי מלובלין זי"ע, כיבדו הרבי מלובלין שיעשה 'קידוש' על שולחנו הטהור, וגם נתן לו את כוסו במתנה לאחר השבת. מני אז נתפרסם שמו של רבינו ורבים נהרו אליו, ובתוכם הרבה מחסידי אביו הרה"ק רבי דוד זי"ע שדבקו בו בעוז.
בשנת תר"ג נתמנה רבינו לכהן פאר ברבנות עיר פשעדבורז מקום כהונת רבותיו הק' הרה"ק רבי ישעי' מפשעדבורז זי"ע והרה"ק רבי ישכר בער מראדאשיץ זי"ע. המוני חסידים נסעו אליו לפשעדבורז והתחממו לאורו הגדול. עד שנת תרי"א בו גמר רבינו אומר להגשים את חלומו ולעלות ולהשתקע בארה"ק ולהחיש את הגאולה.
רבינו נפרד מצדיקי דורו ונסע לארץ ישראל, אך משזכה לחונן את עפרה, נחלש רבינו עד למאוד וכעבור זמן קצר נסתלק לחיי העולם הבא. ידוע שביומו האחרון עלי אדמות ביקש שישאוהו במיטתו לכותל המערבי, ואמר שאם יזכה להגיע אל הכותל יוכל לפעול ולהביא את הגאולה, אך הערביים התנפלו עליהם ביריית אבנים, ומפאת סכנת הנפשות הוכרחו להסתלק משם ולא זכה להגיע לשריד בית מקדשינו. בו ביום נסתלק רבינו, והובא לקבורה בהר הזיתים סמוך קברו של זכריה הנביא.
ההבדל בין ברכה להצלחה
באחת האכסניות ששהה בה הרה"ק בעל הברכת משה מלעלוב בימי נדודיו, נפל בנו של המארח למשכב וחלה אנושות, האב ניצל את שהותו של רבינו בביתו, והזדרז לפנות אליו בבקשת רפואה וישועה, הרבי האציל לו ברכתו, ועוד באותו הלילה, קם הבן ממיטת חוליו ושב לבריאותו, הדבר היה לפלא בעיניהם, ובני הבית סחו על כך בהתרגשות ובהתפעלות.
רבינו ששמע את הקולות, התעטף באדרת ענוה ונענה לעומתם: "זקני הקדוש האדמו"ר רבי משה מלעלוב אמר, שההבדל בין ברכה להצלחה הוא שהברכה פועלת שלא כדרך הטבע, ואילו ההצלחה פועלת בדרך הטבע, וחותנו היהודי הקדוש מפרשיסחא היה אומר, שבחוצה לארץ יכולה לחול רק הצלחה ולא ברכה, אולם בארץ ישראל יכולה לחול גם ברכה, כמאמר הכתוב – יברכך ה' מציון.
אם כן, מדוע זה הנכם מתפעלים? – פנה אליהם רבינו ואמר – הלא אין כלל חידוש בדבר! הלא הנני בא מארץ הקודש, ומתאכסן כאן רק לשעה, על כן יכולה היתה לחול כאן ברכה שהיא למעלה מדרך הטבע.
(משה איש האלקים)
סגולה גדולה לישועה – לערוך סעודת הילולא לטובת נשמתו
סגולה ידועה עוברת בין צאצאי לעלוב כל השנים, להשתתף ולנדב לסעודת הילולא, וזוהי סגולה גדולה לישועה.
וכך מפרסם נכדו המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א (הובא ב'באר הפרשה'), שהרה"ק מלעלוב אמר קודם פטירתו, "כל מי שיפעל לכבוד הילולא שלו ישיב לו טובה משמי מרומים" - על כן עצה היעוצה לכל מי שצריך לישועה - שיפעל דבר מה למען הילולת הצדיק - אם בהעמדת 'לחיים', בהדלקת נר וכיוצא בזה, זכותו תגן עלינו אמן.
יום זה מסוגל להיוושע בשנת בצורת
מקובל בשם הגה"צ רבי שמואל סלנט [רבה של ירושלים] שאין להתחיל לומר תפילת "ועננו בורא עולם" -התפילה על עצירת גשמים, לפני י"ג טבת, יומא דהילולא דהרה"ק ר' משה מלעלוב. משום שיום זה מסוגל להיוושע בשנות בצורת.
