הרה"ק רבי משה האגר משאץ זי"ע ט' אייר תרפ"ו
הרה"ק רבי משה משאץ נולד בשנת תרכ"ג לאביו הרה"ק האמרי ברוך מויזניץ זי"ע. ונקרא על שם זקינו הרה"ק רבי משה מסלאוויטא.
מילדותו נודע כמתמיד עצום ופיקח. כשהגיע לפרקו נשא את בת הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז ונכדת הרה"ק מרוזין והרה"ק מאפטה זי"ע.
בחתונתו במעזיבוז השתתף זקנו הרה"ק הצמח צדיק מויזניצא.
בתקופת ההנהגה של אביו הק' היה ממונה מטעמו על עניני צדקת ארץ הקודש. לאחר הסתלקות אביו החל לנהל את עדתו בוואשקוביץ, וממנה עבר לעיר שאץ.
נתפרסם כעמוד התפילה ובעל מופת, ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה.
בית מדרשו בשאץ היה לאבן שואבת לאלפי יהודי העיר והיה ביהמ"ד החשוב ביותר בעיר.
נסתלק בט' אייר תרפ"ו ואוהל נבנה על ציונו בשאץ, זי"ע.
ראייתו הרחוקה של רבינו משאץ
בספר הנפלא 'טובות זכרונות' שיו"ל בשנת תשע"ו, מאוצרותיו של הרה"ח ר' יהודה לייב קוסטינר זצ"ל, מילידי העיר שאץ מובא על ראייתו הרחוקה של רבינו משאץ שהצילה משפחה שלמה מרדת שחת בימי המלחמה, וכה סיפר:
בעירנו שאץ התגוררה משפחה גדולה בשם 'ויטברג', שעלו לארץ הקודש תקופה קצרה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה וניצלו ממנה בניסי ניסים.
על פשר עלייתם ארצה, סיפר לי אחד הבנים הרה"ח ר' יעקב ויטברג, שאביהם היה תמיד עני ואביון, אך בימי מלחמת העולם הראשונה עשה מספר עסקים והרוויח הון רב. מכיון שעלתה קרנו ותרום בכבוד, היה מסייע רבות לכל נזקקי העיר ונודע בצדקת פזרונו ובנדיבות לבו.
היות והיה בידו ממון רב, חשב לרכוש דירה בשאץ, כדי שיוכל לגור בהרחבה עם בני ביתו וילדיו, אך חותנו שהיה מחסידי הרה"ק רבי משה משאץ זי"ע, הורה לו שלא יעשה דבר בלי לשאול קודם את מוצא פי הרבי כדת מה לעשות.
כשהלך להתייעץ עם הרה"ק משאץ בדבר רכישת הדירה, הניאו הרה"ק משאץ מהרעיון ואמר לו שלדעתו לא כדאי לרכוש דירה כעת. הדבר הפריע לו מאד, כי לא הבין מה הסיבה שבגינה מסרב הרה"ק משאץ לאשר לו את קניית הדירה, אך מכיון שהיה חסיד נאמן, הניח את תמיהתו וציית לדברים שקיבל מפי הרבי.
כעבור תקופה מסוימת, חזר עליו הגלגל וירד מנכסיו לגמרי, עד שבלית ברירה החליט לעזוב את שאץ מגוריו ולעלות לארץ ישראל, אולי ימצא שם מקור פרנסה. ואכן, אבי המשפחה החל לעלות ארצה, כשאחריו עלו יתר הבנים במספר פעימות. זכורני את הבן הגדול, ר' יעקב, שבאותה תקופה שירת בצבא הרומני ולא יכל לעלות יחד עם בני משפחתו, אך הספיק לעלות ארצה בעלייה האחרונה שעלתה לפני פרוץ השואה.
רק לימים, כעבור שנים רבות, הבינו למפרע את ראייתו הרחוקה של הרה"ק משאץ שמנע מהם לקנות דירה בשאץ וכך הוכרחו לעלות לארץ הקודש, שהרי אם היתה להם בית דירה רחבה בשאץ, היו נשארים בה עד המלחמה ומי יודע מה היה עולה בגורלם. כאן בארץ הקודש הקימו מפעל ייצור שוקולד ועשו הרבה מעשי חסד עם יהודים יוצאי שאץ שבאו ארצה לאחר סיום המלחמה.
