הרה"ק רבי משה בידרמן מלעלוב זי"ע י"ג טבת תרי"א
רבינו נולד בשנת תקל"ז בעיירה לעלוב בבית אביו הרה"ק רבי דוד זיע"א אבי שושלת לעלוב, כבר מילדותו ניכרה בו גדלותו, התמדתו העצומה לא ידעה גבולות, למד מתוך הדחק ולבו ומוחו פתוחים כהיכלות לקלוט הכל.
לימים סיפר, כאשר הייתי בן שמונה שנים היה החורף בתוקפו, מחמת עניות לא היה סיפק בידינו להשיג בגדים או עצים להסקה, אבי הכניסני לתוך חבית מלאה נוצות עד צווארי, וכך שינן באוזני שיעור בגמרא עם כל הראשונים והאחרונים.
אחר פטירת זו' הראשונה, היה לחתן הרה"ק היהודי הקדוש מפרשיסחא זיע"א אשר השתוקק להשתדך עם אביו.
אחר הסתלקות אביו בשנת תקע"ד המשיך בהסתרת עצמו ולא הסכים להנהיג את העדה, אך משמים סבבו שיתפרסם שמו. המצב בביתו הגיע עד פת לחם, ואז הציע לו המשמש של אביו שאף הוא לא הכיר בגדלותו, לצאת יחדיו לאסוף כספים אצל מכירי אביו, שירחמו עליו לכבוד אביו.
בדרך כשעצרו להאכיל את הסוסים, חמק רבינו ליער לשפוך צקון לחשו, המשמש רצה להמשיך בנסיעה וראה כי רבנו נעלם, הלך לחפשו ביער, והשתומם לראותו בלב היער המושלג, מעוטר בטלית ותפלין ומתפלל בדבקות ובהתלהבות נוראה, כאשר הזיעה שנטפה מגופו יצרה שלולית בשלג.
מאז החל המשמש לנהוג בו כבוד, ובכל מקום בואו התחיל לפרסם מגדלותו, כשהגיע לשבת להרה"ק החוזה מלובלין זיע"א, הושיט לו החוזה את גביעו לעשות קידוש בשולחנו הטהור, כאות הסמכה שיתחיל להנהיג עדה.
שבעים ושבע ימים חי בארץ כמנין שנות חייו, כאשר אמר בהגיעו, 'יום לשנה', ביום י"ג טבת שנת תרי"א עלה בסערה השמימה, ונטמן במקום שהספיק לבחור לעצמו (אוצר ישראל), סמוך לקבר זכריה הנביא שבשיפולי הר הזיתים.
עצה להצלחת במסחר – לקבוע שיעור בגמרא
בא לפניו יהודי והתאונן על מסחרו שזה זמן רב הינו עולה ויורד, מרוויח הון ובתוך זמן קצר מפסיד כספו, כך הדבר חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים.
יעץ לו רבינו שיהא זהיר לקבוע שיעור בלימוד גמרא מדי יום ביומו ואז יראה ברכה בעמלו, והמליץ על כך דברי רז"ל (תענית כה, א) 'גמירי מיהב יהבי מישקל לא שקלי', על ידי לימוד גמרא יתנו לך ושוב לא יקחו ממך. עשה הלה כדבריו, ומאז מסחרו עלה מעלה מעלה
