הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין זיע"א כ"ב אייר תרנ"ד
הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין נולד בכ' אייר שנת תקצ"ג כבן זקונים לאביו הרה"ק מרוז'ין זי"ע.
בעת הכנסתו לבריתו של אאע"ה ניתן לו על ידי אביו השם מרדכי ע"ש דודו [הרה"ק המגיד מטשערנאביל] למרות שזה היה עדיין בחייו, באמרו כי דודו אמנם חי אך הוא נמצא כבר בעולמות העליונים זה כמה שנים, למרבה הפליאה נפטר דודו כעבור שנתיים באותו יום ממש.
בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא את בת דודו הרב רבי דוד צבי קרלינסקי. לאחר פטירת אביו כיהן בסטריזב ומקילניץ משם עבר להוסיאטין.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ב אייר תרנ"ד ביום ל"ז לספירת העומר.
חסידים נתנו סימן לדבר שמסכת שבועות יש בה מ"ט דפים כמנין ימי הספירה. ובדף ל"ז באותה מסכת מופיע שם אמורא 'אמר להו רב מרדכי'. זכותו יגן עלינו.
'משתיקה לא מתעייפים'
ששה בנים היו לו להרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א. הצעיר שביניהם היה הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין זיע"א. צדיק גדול היה רבי מרדכי פייביש ושתקנותו היתה לשיחה בפי כל.
מורגל היה בפיו: 'משתיקה לא מתעייפים'. והוא הסביר את כוונת דבריו בפרשו את דברי חז"ל במשנת אבות (פ"ג מי"ג): 'סייג לחכמה שתיקה'. 'סייג' הוא הדבר המקיף את התוכן הפנימי, כמו גן של אילנות חמד שהוא מוקף בסיוג וגדר שלא יכנסו לתוכו, וכמו הסייג כן החכמה, גם היא חייבת להיות מוקפת וגדורה. ובמה? בשתיקה!
