הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא זי"ע בעל 'מי השילוח' ז' טבת תרי"ד
הרה"ק רבי מרדכי יוסף נולד בשנת תקס"א בעיר טומשוב לאביו הרה"ק רבי יעקב מטומשוב ז"ל. בילדותו התייתם מאביו שנפטר בדמי ימיו, בן עשרים וארבע שנים. רבנו נשאר יתום ובודד, אולם הוא התאמץ והשקיע כל כוחותיו בלמוד התורה הקדושה מתוך שקדנות מפלאה, עד אשר מלא כרסו בש"ס ופוסקים
משהגיע לפרקו נלקח אחר כבוד לחתן הגאון רבי יוסף הדיין של טומשוב, מתלמידי ה'משנת חכמים' מזאמושטט. לאחר נשואיו התחבר לחבורת האברכים שסרו למשמעתו של הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא זיע"א, שהתנהלה בטומשוב בראשות הרה"ק רבי מנחם מענדל זיע"א מקוצק, שהתגורר בה.
בשנת תקע"ט נסע לראשונה לרבו רבי בונים, שהעניק לו מחכמתו ומיראתו מלא חפנים. תשע שנים הסתופף בצל רבו הגדול, עד להסתלקותו.
אחר פטירת רבו דבק בהרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק זיע"א, בהמשך נפרדה דרכו והוא התחיל להנהיג עדה, המורכבת ברבה מפרחי חסידי קוצק שניאותו לאורו ושמעו את אמרי פיו עוד בהיותו בבית המדרש של רבותיו הגדולים, כעבור תקופה קצרה העתיק את מושבו לעיר איזביצא הסמוכה, בה קבע את בית מדרשו. בחמלתו לא דחה איש ולא סרב לשום בקשה ששטחו לפניו.
תלמידו הגדול רבי צדוק הכהן מלובלין העיד אודותיו, שלא שח שיחת חלין מימיו, כל דבריו היו צריכין למוד, כי היו אלו דברי תורה.
שלש עשרה שנים הנהיג את צאן מרעיתו, ובתחלת שנת תרי"ד הורע מצבו עד מאד וחולשתו גברה מיום ליום, ביום ז' טבת תרי"ד בשבוע פרשת ויגש, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בהיותו בן חמשים וארבע שנים.
שתתברך בארגזים - 'קעסטליך' מלאים זהב
מסופר, על אחד מחסידיו שהתאונן לפניו על מצבו הכספי הדחוק. באותה שבת שחל בה פרשת תצוה, הגיש לו רבינו בעת עריכת שולחנו, כוס יין, בהוסיפו, הרי כתוב בזאת הסידרה "ועשית משבצות זהב" זאלסט האבין פיעלע קעסטליך מיט גאלד [שתתברך בארגזים - 'קעסטליך' מלאים זהב].
לא עברו ימים רבים, והאיש זכה בגורל הלאטעריע [ה"פייס"], את הזכיה היותר גדולה, ונתעשר עושר רב .
(דור ישרים)
עבודת התפילה של הרה"ק מאיזביצא
עם כל דבקותו ברבו מאיזביצא זיע"א היתה לו להרה"ק ר' לייב'לה אייגר מלובלין זיע"א גם דרך עצמאית בעבודת ה'. לעת זקנותו היה מתפלל בקולי קולות ובוכה, מה שלא נהגו לעשות באיזביצא. הדבר היה מופלא בעיני חסידיו אולם איש מהם לא הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו על כך בחייו, ורק לאחר פטירתו כאשר תלמידו וחברו הרה"ק רבי צדוק הכהן זיע"א נעשה רבי תחתיו, שאלוהו כיצד קרה הדבר שר' לייבלה היה צועק בתפלתו, והרי באיזביצא היו מתפללים בדממה. השיב הכהן: אצלו הצעקה יצאה מאליה.
(ספיר ויהלום וארא ע"ט – להגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
כשהשמועה על מותו של שמחה מסיג הגבול הגיע לאזניו של הרה"ק משינאווא, היה הרה"ק משינאווא עסוק בסיכוך סוכתו לקראת ימי חג הסוכות הממשמשים ובאים. הודיעו לו כי הנה זה עתה עומדת הלווייתו של שמחה זה לעבור בסמוך לסוכה הנבנית והולכת. מיד כששמע זאת הרה"ק משינאווא קפץ במהירות ממקומו ונכנס אל חדרו הקדוש, כשהוא מסתגר שם עד עבור מסע ההלווייה.
