הרה"ק רבי מרדכי הגר זצ"ל האדמו"ר מויזניץ-מאנסי בעל תורת מרדכי כ"ט אדר תשע"ח [היא"צ מחר]
כ"ק אדמו"ר רבי מרדכי מויזניץ-מאנסי זי"ע נולד בגרוסוורדיין שבהונגריה, ביום י"ח תמוז תרפ"ב לאביו הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע. נתגדל על ברכי זקינו הרה"ק ה"אהבת ישראל" זי"ע.
כבר מנעוריו נודע בגודל התמדתו בתורה ורוב קדושתו. בבחרותו למד בישיבות סאטמאר, סעקלעהיד ופאפא. לאחר כיבוש הונגריה זכה בחסדי שמים להנצל מצפרני הרשעים ימ"ש, ובי"ט אייר תש"ד חצה את הגבול לרומניה. בשנת תש"ה נשא את בתו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. לאחר החתונה חלתה הרבנית ונפטרה ל"ע, ובשנת תש"ז נשא את אחותה ע"ה. השתקע בארה"ב יחד עם חותנו זצ"ל, והתמנה לרב דחסידי ויזניץ בוויליאמסבורג. הקים שם ישיבת ויזניץ, והרביץ תורה ויראה לתלמידים.
בשנת תשכ"ד היגר למאנסי. בשנת תשל"ב לאחר פטירת אביו זצ"ל עלה על כס האדמורו"ת, והנהיג את חצר קדשו בעיר מאנסי. לצד רוב גדלותו הי' רועה נאמן לאלפי בני ישראל אשר הלכו לאורו, ומראשי הנהגת ציבור היראים בארה"ב. נסתלק ביום כ"ט אדר תשע"ח זי"ע.
"ס'נישט פורים היינט"...
כידוע שמרן הגה"ק מוויזשניץ זי"ע הקפיד מאוד שלא יתפללו תפילת שחרית מאוחר, ובשנים עברו היה נוהג להיכנס מידי פעם בפעם לביהמ"ד ובמניינים המתקיימים ב"שטיבלעך" לבדוק מי מתפלל מאוחר – והיו ממהרים להיחבא מפניו או מתכסים בטליתם כדי שלא יכיר אותם...
יהודי אחד – חסיד וויזשניץ המתגורר במאנסי, סיפר לי סיפור נפלא שאירע עמו לפני שנים, וכך סיפר: יום אחד נכנס הרבי לביהמ"ד בשעה שתים עשרה וחצי, והבחין בו שזה עתה סיים להתפלל ומקפל את התפילין שלו. ניגש אליו הרבי והסתכל על תיק התפילין לראות אם הם תפילין של רש"י או של ר"ת, וראה שהם של רש"י, ואח"כ יצא הרבי מביהמ"ד ולא אמר לו כלום.
לאחר זמן, קרא הרבי את האיש הזה, ונתן לו "פסק" על כך שהוא מתפלל מאוחר, והשיב האברך – שהיה כמה שנים אחר נישואיו ועדיין לא נושע בזש"ק – "איך האלט שוין עטלעכע יאר נאך די חתונה און אין האב נישט קיין וועקער" [אני כבר כמה שנים אחר החתונה ואין לי מי שיעורר אותי]... הרבי הסתכל עליו ואמר לו "ס'נישט פורים היינט"...
כשיצא האיש הזה מחדר הרבי, ניגש אל המשב"ק הרה"ח הנעלה ר' יעקב ראזענפעלד ז"ל, וסיפר לו כל מה שאירע בינו לבין הרבי, ואמר לו הגבאי "האם הבנת מה שהרבי אמר לך? – הרבי אמר לך שהיום זה לא פורים, ולכן איננו ביכולת לפעול עבורך ישועה, אמנם זכור נא בפורים להיכנס אל הרבי לפעול ישועה".
היהודי שמר את הדברים בלבו, ואכן בפורים ניגש אל הרבי, והתחנן שהרבי יברכו בזש"ק, אך הרבי השתמט מבקשתו ולא הבטיח לו שיוושע, וכך עברו על האברך עוד פורים ועוד פורים, עד שבאחד השנים נעשה האברך הזה "יורד" רח"ל, והפסיד הרבה מרכושו.
באותו פורים נקרא הלה להיכנס אל הרבי, וכשנכנס מסר לו הרבי ביד מעטפה עם סכום כסף באמרו שהוא רוצה לקיים מצות "מתנות לאביונים", אך האברך זרק בחזרה את המעטפה להרבי, והגיב בכאב "כסף אני צריך?? – נחת אני צריך!!"... הרבי נתרגש עד למאוד, והאציל עליו מברכותיו, והבטיח לו שבשנה זו יזכה לפירות טובים. מספר האיש הזה, שאכן תוך שנה נושע מברכתו של הרבי ונולד לו בשעטו"מ בן זכר...
