הרה"ק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפעל זי"ע בעל שו"ת "עמק שאלה" כ"ב אלול תרס"ג
הרה"ק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפעל זי"ע נולד בשנת ת"ר לאביו הרה"ק רבי משולם זוסיא זי"ע.
בהיותו בן שש שנים התייתם מאמו, אביו ר' משולם זושא התחתן שנית ועבר להתגורר במדינת גאליציא, ואילו הרהק רמ"ד נשאר עם ב' אחיותיו אצל זקינם הרה"ק רי"י מטשערקאס זי"ע שהתגורר אז בהארניסטייפל, ועל חיקו נתגדל.
שמו הטוב הלך למרחוק, ובהיותו רק בן י"ג שנה בחר בו הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע שגר במדינת גאליציא, כחתן לבתו מרת רייצא ע"ה.
אחרי שחלפו שבעת ימי המשתה ביקש הרה"ק מצאנז שהזוג יבוא אצלו לסמוך על שולחנו, אבל הרה"ק מטשערקאס אמר שקשה עליו פרידתו של נכדו ע"כ רוצה שישארו אצלו, וכן הוה, ושבו יחד עם הרה"ק מטשערקאס להארנאסטייפעל.
שנתיים אחרי חתונתו, עקר זקינו מטשערקאס את מגוריו מהארניסטייפעל ועבר לגור בטשערקאס, וגם רמ"ד הלך עמו לשם, והמשיך להתעלות במעלות התורה. כאשר נחלה הרה"ק מטשערקאס פנה ואמר לנכדו: צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד, וכך הוה, שרמ"ד יצא למלוך בהארניסטייפעל, להיות רבי לחסידים, והוא אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. הרה"ק מטשערקאס המשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.
בשנת תרנ"ח לפ"ק קרא פעם אחת לבניו ואמר להם אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר, באותו זמן היה מצב בריאותו הולך ופוחת.
בכל שנה היה נוהג לנסוע ליומא דהילולא של זקינו שחל ביום י"ג אלול לטשערקאס, וכמנהג בית טשערנאביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו.
במוצאי שבת כ"ב אלול שנת תרס"ג ישב אל שלחנו לכתוב תשובה לאחמ"כ ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות פרחה נשמתו, והוא בן ס"ג שנים בלבד. זי"ע.
לצורך פרנסה התיר לצלם אותו למרות הקפדתו
רבינו זי"ע, הקפיד מאוד שלא יעשו ממנו תמונה, ופעם היה צריך לנסוע לצאנז לצורך שמחת נישואין ולא רצה לנסוע כי היה צריך לעשות תמונה עבור פספורט ונתוודע לו על אחד שיש ברשותו תמונה ממנו, שתפס הימנו בלא יודעין ומכר זאת, והרה"ק נרעש מאוד מכך שהוא החמיר על כך בנפשו, ושלח לקרוא לההוא האיך העיז לעשות ממנו תמונה, ביודעו שהוא בנפשו שלא יעשו ממנו תמונה, וכדו' יבורים קשים,וההוא התחיל לבכות שיש לו בבית שני בנות שצריכות כבר להשתדך, אך אין בידו פרוטה ואינו מוצא זיווגם, ולכן הוא היה מוכרח לעשות תמונה, וכך יוכל למכור התמונה בעבור כסף, וכשמוע הרה"ק זאת, אמר לו:
אם כך הדברים, לך והבא לכאן המכונה העושה התמונות, ותאמר לרבנית שתביא לי בגדי שבת, ותעשה תמונה טובה, ותוכל למוכרו ויהיה לך מעות לנישואי בנותיך, והרבנית שהיתה אשה חכמה, אמרה לו שאם יהיה בבגדי שבת הרי יאמרו שעשו התמונה בשבת... ואכן עשה ההוא התמונה ומכר זאת לפרנסתו.
גל' רחשי לב
הכרת הטוב לנכדי הרה"ק מהארנאסטייפל
הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זיע"א כיבד מאוד את צאצאי הרה"ק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפל זי"ע, משום הכרת הטוב שרחש כלפי ראש המשפחה הרה"ק מהארנאסטייפל, ומעשה שהיה כך היה: המהרי"ד ואחיו הרה"ק רבי אריה לייב ממאגריב זיע"א נישאו שניהם בסמיכות זמן לנכדותיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א. הרה"ק מטשערנאביל חפץ שישארו שניהם אצלו, ואילו הרה"ק מבעלזא רצה שרק אחד ישאר. ועל כן החליטו שהרה"ק מהורנסטייפל שהיה בן בתו של הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס זיע"א בנו של הרה"ק רבי מרדכי המגיד מטשערנאביל זיע"א יכריע בנידון, והוא פסק שרק רבי ישכר דוב יישאר ורבי אריה לייב ישוב לבעלזא. וכיון שהוא גרם למהרי"ד לשהות כמה שנים בצל חותנו זקינו על כן חש כלפיו הכרת טובה, ומחמת זה כיבד את נכדיו.
