הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע כ"ט אייר תר"י
הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן נולד לאביו הרה"ק רבי אהרן אריה מפרמישלאן ע"י ברכת הרבי ר' אלימלך מליזענסק לאמו, שתזכה לבן שיאיר בתורתו ובקדושתו.
בילדותו החל רוח ה' לפעמו והיה בעל רוח הקודש. פעם ראה את קצב העיר מתהלך בנפש עגומה. הקצב סיפר לו שלאחרונה כל בהמותיו יצאו כולם טריפות, וכמעט שלא יצא נקי מנכסיו הלך עמו הנער אל שוק הבהמות והחווה בידו בהמה זו כשירה וזו טריפה... וכך היה. כששמע אביו מכך, גער בו באומרו לא כל מה שרואים צריכים לדבר...
היה תלמידם של הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ ורבי משה לייב מסאסוב. אחרי הסתלקות אביו מילא מקומו בפרמישלאן ואלפים מישראל נהרו להסתופף בצילו.
היה בידידות עם צדיקי וגאוני דורו, פוסק הדור רבי יוסף שאול נתנזון בעל שואל ומשיב נסע אליו, וכשראה שרבי מאיר יודע את מחשבותיו התייעץ בו אם לקבל רבנות בעיר אחת, אולם רבי מאיר לא הסכים ואמר לו שנכונה לו רבנות גדולה בישראל, ואמנם אח"כ נקרא לכהן בלבוב.
לעת זקנתו עבר רבי מאיר להתגורר במיקאלייב שם נסתלק בשב"ק כ"ט באייר תר"י ומנו"כ בפרמישלאן.
ספדו לו הגאונים רבי שלמה קלוגר מבראד, רבי משולם ישכר הלוי הורוויץ מסטאניסלב, רבי יוסף לנדא מיאס ועוד.
למה הדבר דומה
המשיל הרה"ק מפרימישלאן זי"ע את משלו על אלו שעינם רעה בהצלחת זולתם ויאמר:
כאשר בא הסוס אל הנהר לשתות מים, הוא רואה את דמותו נשקפת במים. דומה לו שסוס אחר מבקש גם הוא לשתות, והוא אינו סובל שגם זולתו ירווה את צמאונו. ואף שבודאי יש די מים לשניהם, רעה עינו בשל רעהו. ולכן מתחיל הסוס לרקוע ולבעוט ברגליו, כדי לגרש כביכול את הסוס האחר, עד שהמים נעשים עכורים ודמותו כבר אינה נשקפת בהם, ורק אז הוא נפנה לשתות.
אילו היה שותה מיד, היו לו מים צלולים, וגם היה בהם די והותר לזולתו. אך הוא בכסילותו מעדיף לשתות מים עכורים, ובלבד שלא ישתה עוד אחד...
