הרה"ק רבי מאיר הלוי מאפטא זצ"ל בעל אור לשמים כ"ה תמוז תקצ"א
הרה"ק רבי מאיר הלוי ראטנבערג מאפטא זיע"א נולד בשנת תק"כ לאביו הרה"ק רבי שמואל סג"ל הלוי מגזע הגה"ק רבי ישעיה הלוי הורוויץ בעל שני לוחות הברית, ולאמו מרת מירל מצאצאי הגה"ק רבי שבתי כהן בעל 'שפתי כהן'.
רבינו התייתם מאביו בקטנותו ואמו גדלתו. והיה בתחילה מתלמידיו של אחיו הגדול הרה"ק רבי מרדכי מסטאשוב לאחר מכן שלחו אחיו ללמוד תורה אצל הגה"ק מו"ה רבי יצחק אברהם אבלי הכהן כ"ץ זי"ע, אבד"ק סטאבניץ ודק"ק פינטשוב בעמח"ס שו"ת כתר כהונה נכד הש"ך זי"ע.
רבינו היה מפורסם בדורו כגדול בתורת הנגלה והנסתר, רבותיו בתורת החסידות היו רבו המובהק החוזה הק' מלובלין שהעריצו עד למאוד כמו"כ הסתופף בצל הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא כמו"כ נסע להרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב להרה"ק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב ולהרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימינוב.
כאשר נסע רבו בעל 'כתר כהונה' מעיר סטאבניץ ע"מ לישב על כסא הרבנות בעיר פינטשוב, מינתה קהילת סטאבניץ על פי הוראתו את רבינו תלמידו כרב ואב"ד בסטאבניץ, בשנת תקס"ט נתמנה כממלא מקום בעל ה"אוהב ישראל" ברבנות העיר אפטא.
ונסתלק כ"ה תמוז תקצ"א ומנו"כ באפטא. ומתורתו נדפס ע"י חתנו הרה"ק רבי מנחם מענדל מגלאגוב זי"ע, הספר 'אור לשמים' על התורה.
בזמן שהצדיקים עושים שמחה, הם ממשיכים את אבותיהם שיבואו אל העולם הזה וישתתפו עימם בשמחה
על הפסוק (במדבר א מז): 'וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם', פירש הרה"ק רבי מאיר מאפטא זיע"א בספרו 'אור לשמים': ידוע שאפשר להשביע את המלאכים הקדושים ולהורידם אל העולם הזה עבור סיבות וצרכים שונים, אולם עניין זה שמורידים את המלאכים משמי מרומים אל העולם השפל הוא רע מאוד בעיני המלאכים, כי בהיותם שלשה ימים בעולם הזה הם מתגשמים חלילה.
אלא שכל זה הוא דווקא אצל המלאכים, הצדיקים עובדי השם, לעומת זאת, יש להם דביקות הבורא ב"ה, והם יכולים לפעול להמשיך את הנשמות של אבותיהם מעולמות העליונים, ולנשמות הללו יש תענוג מזה. וזהו שאמר הכתוב: 'והלוים' הם הצדיקים שיש להם דביקות הבורא ב"ה, 'למטה אבותם' - הם מורידים את נשמות אבותיהם להעולם הזה, 'לא התפקדו בתוכם', אין להם חסרון מזה, כי הצדיק עובד את הקב"ה בכך והנשמות שמחות ומתענגות מזה, ולכן אין להם תרעומת על כך שממשיכים אותם אל העולם הזה, ואדרבה יש להם תענוג דקדושה מזה, כי משתתפים הם בעבודת הצדיק את ה' בדבר הזה.
ואכן בזמן שהצדיקים עושים שמחה בעולם הזה, זה הוא זמן שבו הם ממשיכים את אבותיהם שיבואו אל העולם הזה וישתתפו עימם בשמחה ויש להם מזה תענוג רב.
