הרה"ק רבי יששכר דב רוקח זי"ע המהרי"ד כ"ב חשוון תרפ"ז
הרה"ק רבי יששכר דב רוקח (המהרי"ד), נולד כבן שני לאביו הרה"ק רבי יהושע רוקח זי"ע מבעלזא (בנו של האדמו"ר הראשון ה'שר שלום' זי"ע) בשנת תרי"ד, ולאמו שהיתה מצאצאי הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע, ה"אוהב ישראל".
בהגיעו לפרקו נשא המהרי"ד לאשה את הרבנית ע"ה, בתו של האדמו"ר הרה"ק רבי ישעיה זושא טברסקי מטשרנוביל, בנו של הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל (בנו של המגיד רבי מרדכי זי"ע). ובזוו"ש נשא לאשה את הרבנית ע"ה בת בן דודו האדמו"ר רבי אברהם שמואל פצ'ניק זי"ע מברז'נה, שהיתה מצאצאי הרה"ק רבי יחיאל מיכל זי"ע, המגיד מזלוטשוב.
לאחר הסתלקות אביו הרה"ק רבי יהושע זי"ע, ביום כ"ג בשבט תרנ"ד, הוכתר בנו המהרי"ד זי"ע כרב העיירה בעלזא (בגאליציה המזרחית) וכרבם ומנהיגם של חסידי בעלזא. מני אז ואילך נחשב היה כאחד ממנהיגי ישראל בגאליציה והונגריה, ואף נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו ולבקש ממנו דבר ישועה ורחמים. הוא היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בעלזא, ונקרא בחסידות בעלזא "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, נמלט רבי יששכר דב מהעיירה בעלזא, והתיישב בערים שונות. בין השאר ישב זמן מה בעיר מונקאטש שבהונגריה, ולאחר מכן עזב אותה והתיישב בעירה ראצפרט. עם סיום המלחמה חזר לגאליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וה"גרויסע שטוב" (בית האדמו"רים) שגם נפגע קשות.
בהגיע ליל ש"ק לסדר חיי שרה, כ"ב במרחשון תרפ"ז, הגיעה יריעת חייו לקצה, והוא נסתלק למתיבתא דרקיעא. אלפים לקחו חלק בהלוייתו שהתקיימה ביום ראשון, והוא נטמן בקברי אבותיו בבית העלמין בעיירת בעלזא.
סגולה נפלאה לשלום בית
הרה"ק רבי יואל מסאטמר זיע"א הפליג לספר מגדולת הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זיע"א, שהיה חכם מופלג ומנהיג ישראל להפליא גאון וקדוש, ואמר על דברי תורתו אשר מתוקים הם מדבש ונופת צופים, וכי הוא מרבה לעיין בדברי תורתו של המהרי"ד דברי פי חכם חן. וסיפר שהרבה עניינים מהרה"ק רבי ישכר דוב קיבל מגיסו הגה"צ רבי יוחנן טווערסקי האב"ד מוזשאי שהיה בן הרה"ק רבי פינחס מאוסטילא זיע"א חתן המהרי"ד.
ומרגלא בפומיה לומר לאברכים צעירים ששמע מגיסו רבי יוחנן שאמר בשם זקינו מהרי"ד מבעלזא סגולה לשלום בית, שיעמוד הבעל בבוקר לעסוק בתורה לפני התפילה.
