הרה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זי"ע אבדק"ק צאנז בעל 'דברי יציב' ו'שפע חיים' ט' תמוז תשנ"ד
רביה"ק נולד לאביו הרה"ק רבי צבי הירש מרודניק זי"ע בנו של הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע, בשנת תרס"ד.
מילדותו עבד את בוראו באופן נפלא עד למאוד, נידד שינה מעיניו ועסק בתורה יומם ולילה, ושפך לבו בתפלות ותחנונים בבכיות נוראות והשתפכות הנפש כבר מקטנותו, והתפרסם עוד בצעירותו כעילוי וכפלא בגאונותו ובעבודתו, וקיבל בבחרותו הורמנא דרבנן מגדולי עולם כהגאון האדיר ר' מאיר אריק מטורנא זי"ע שלמרות זקנותו ליווה את רבינו בצאתו מעמו למרות שהיה עדיין בחור צעיר, והרה"ק מראדמישלא זי"ע, שאף התבטא שאם העולם יזכה נראה 'דברי חיים שני'.
ובהגיע עת דודים נלקח לחתן אצל הרה"ק בעל העצי חיים מסיגעט זי"ע, וכיהן כרבה של הקהילה החסידית בקלויזנבורג ומצודתו פרושה על עיר הולדתו רודניק.
אחרי החורבן הנורא שנעקדו ונשחטו על קידוש השם, רובו של היהודים הנאמנים לה' ולתורתו, ובתוכם אלפי צדיקים ורבנים הי"ד, וגם אשת רבינו בזיו"ר ואחד עשר ילדיו הי"ד, על ידי העמלקים הגרמנים ועוזריהם.
רבינו הגה"ק מצאנז מיד בגמר השואה הנוראה, בעודו על אדמת גרמניה הארורה, שינס מתניו, והסתובב במחנות העקורים ממחנה למחנה, בקריאת קודש, מי לה' אלי, והחזיר למקור מחצבתם אלפי יהודים, והקים ישיבות ובתי חינוך לבנות, ומטבחים כשרים ודאג להם כאב לבניו ולבנותיו, וגם השיא בעצמו חלק גדול מהם כשהוא עומד מצד החתן ומצד הכלה, והיה שם כוחות אדירים לשכנע אנשים לחזור להתנהגותם כימי קדם, ושלא ח"ו יתיאשו מחיי תורה ומצוות, וכשהיה צריך להחליט אם לעלות לארץ הקודש או לנסוע לגור בארה"ב, אזי עם כל געגועיו לארץ הקודש, הדבר שעמד מול עיניו היה רק טובת אלפי בניו ובנותיו שהיה להם לאב ואם גם יחד, וכשראה שרובם הגדול אינם מקבלים אישורי כניסה לארץ ישראל, ולכן נוסעים לארה"ב ונצרכים לו שם, נסע עמהם יחד לארה"ב והקים שם את הישיבה החסידית הראשונה לשארית הפליטה, ואת התלמוד תורה החסידי הראשון על אדמת ארה"ב, ורק אז נישא בשנית בעצמו להרבנית בת הגה"ק מנייטרא זי"ע, ועם שכל מאויו היו תמיד רק לעסוק בתורה ובתפילה הרי כשהיה 'עת לעשות לה' הפרו תורתיך' אזי הקדיש שעות ארוכות מדי יום ביומו בכדי לבנות מחדש את היהדות, וגם כשאנשים מתוכינו רדפוהו ברדיפות איומות וכו', המשיך בעבודת הקודש ללא חת, והצליח להקים מחדש בארה"ב את היהדות החרדית בכלל ואת החסידות בפרט.
ורק אחרי ראות רבינו זי"ע שהישיבות ות"ת עומדים על מכונם, רק אז הגשים את משאת נפשו, ונסע לראשונה לארץ הקודש, ובהמשך גם בנה קריות צאנז באה"ק ואף עלה להתגורר בה, ועד סוף ימיו, עבד את בוראו מעבר לכוחות אנושיים, ויגע בתוה"ק
מתוך יסורים, ובעבודת הלב זו תפילה בהשתפכות הנפש באופן שלא נראה דוגמתו, אמר תמידים כסדרם שיעורים בכל מקצועות התורה, וענה אלפי תשובות להלכה, שחלקן הגדול נאבד בשואה, ומקצתם נדפס בשו"ת 'דברי יציב'.
ודרש בכל שב"ק בפלפול באגדה ובחסידות, וביותר בעת רעוא דרעוין שעורר את כלל ישראל בחובתם כלפי שמיא, וכלפי שמיא המליץ תמיד אך טוב על ישראל, ודאג תמיד לכלל ישראל והקים מפעלים למען הכלל, כגון מפעל הש"ס ומרכז רפואי צאנז ועוד, וכל ימי חייו מסר נפשו עבור כלל ישראל ועבור כבוד שמים.
עלה בסערה השמימה בליל שב"ק פ' חקת ט' תמוז תשנ"ד לפ"ק.
שנים עשר איש ושני מניינים
'בדרשות שנשא ובשיחות קדשו הצביע בכאב הרבה פעמים על התופעה המעציבה שיצר הפירוד והמחלוקת גובר ומתפשט בימינו, וכי קנה שביתה גם בין יראי השם וחושבי שמו.
באחד משיעוריו המפורסמים בחומש ורש"י סיפר ממראה עיניו, שנקלע פעם לעיירה קטנה בחו"ל, שהתגוררו בה רק שנים עשר יהודים, והתברר לו שיש להם שני בתי כנסת. לפליאתו, הסבירו לו אנשי המקום, כי יש בתוכם שני אנשים אשר המה צהובים איש לרעהו ואינם מוכנים להתפלל בחדא בי כנישתא, אי לזאת סידרו ביניהם שיתפללו תחילה בביכ"נ אחד ששה מן הציבור וארבעה נוספים יצטרפו למנין, ואחר כך ילכו ששה הנותרים לבית כנסת שני ויצרפו להם ארבעה שכבר התפללו למנין השני. עד כדי כך הצליח השטן לרקד ביניהם'.
