הרה"ק רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר זיע"א הי"ד ה'עקידת יצחק' מאלכסנדר כ"ג אלול תש"ב
רבינו נולד בשנת תר"ם לאביו הגדול כ"ק מרן רביה"ק התפארת שמואל זי"ע, ולאמו הרבנית הצדקנית שרה רבקה ע"ה. רבינו נתגדל ונתחנך על ברכי זקינו הקדוש כ"ק מרן רביה"ק אדמו"ר הזקן זי"ע, ותחת פיקוחו עלה ונתעלה בימי עלומיו בחצר הקודש.
לאחר הסתלקות אביו הק' כ"ק מרן התפארת שמואל זי"ע בער"ח מרחשון שנת תרפ"ד, מילא רבינו את מקום קדשו והדריך את העם כמלאך הניצב על ראש דרך, עורר לבבות ישראל לאביהם שבשמים, ופעל ישועות בקרב הארץ. כמו כן עמד רבינו ופתח את שערי ישיבות בית ישראל ברחבי פולין, והתמסר בלב ונפש לטובת הישיבות הק' שגדלו ונתרבו תחת נשיאותו והיו פזורים על פני למעלה משלשים עיירות ברחבי פולין.
בחודש אלול תש"ב הובל רבינו למחנה ההשמדה טרעבלינקא, שמה קידש את השם הנורא ברבים, ונפשו יצאה בדברו ביום המר והנמהר כ"ג אלול תש"ב לפ"ק.
בתוך עמי אנכי יושבת
במאמצים רבים עלה בידי חסידיו ששהו מחוץ למקום הסכנה להשיג עבורו רשיונות מסע ואישורי כניסה לארץ ישראל, אך הוא סירב להימלט מפולין שהפכה לגיא הריגה באומרו, 'בתוך עמי אנכי יושבת'.
בקיץ תש"ב החלה מכונת ההשמדה של הנאצים לפעול במלוא הקיטור, לא ניתן היה להמשיך ולהסתתר מהגרמנים שבלשו כל בונקר וכל עליית גג במטרה למצוא יהודים שלא נרשמו כפועלים, רבינו שהוברח לגיטו ווארשא נאלץ לעזוב את מחבואו, ולהרשם כפועל בבית המלאכה שעמד תחת פיקוחו של ר' אברהם הנדל, שהסתכן והכניס לסדנתו את גדולי ישראל ששהו בגטו כפועלים מן השורה.
באחד מימי אלול תש"ב אמר הרבי לר' אברהם הנדל שאין לו רצון לצאת היום, והוא מעדיף להשאר בחדרו, אך ר' אברהם הפציר בו שלא יסתכן בהעדרו. במהלך היום פרצו לפתע מלאכי משחית, ולקחו את כל השוהים במקום לטרבלינקה, הי"ד.
(רועה נאמן)
אומר אני מעשי למלך
פעם בא איש אחד לבשר בשורה טובה לרבינו, ונתן שבח לרבינו על זה. אמר לו רבינו, כתיב (תהלים מ"ה) "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ" כשבא אדם לבשר בשורה טובה, אומר אני מעשי למלך, שהכל כחו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כחו של הקב"ה ולא כחי.
