הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה זי"ע

הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, נצר למקובל האלקי מהר"ש מאוסטרופולי, בעל "תוספות יום טוב" ובעל הספה"ק "יסוד יוסף", נולד בין השנים ת"ל-ת"מ לערך לאביו רבי צבי הכהן.

תקופת חייו הראשונה לוטה בערפל, ואך זאת יודעים אנו שהיה גאון עולם, ובתקופה הראשונה כיהן כאב"ד שאריגראד. בהיותו כבן שישים שנה או יותר החל להימשך לחסידות, ע"י הרה"ק רבי יהודה לייב "המוכיח" מפולנאה. הוא דבק בבעש"ט והיה מגדולי תלמידיו.

אנשי עירו התנגדו לדרכו החדשה וגרשוהו מן הרבנות, והבעש"ט נסע להפיס את דעתו. אח"כ התקבל כאב"ד ראשקוב וגם שם סבל מרדיפות, ועבר לנעמירוב. לאחר הסתלקות ה"מוכיח" מפולנאה התקבל כאב"ד פולנאה ועל שמה נקרא. הבעש"ט הק' אמר עליו: כשאעלה לשמים וישאלוני מה פעלתי, אענה: "העמדתי את תלמידי יוס'לה!"

לאחר הסתלקות הבעש"ט התמסר להפצת תורתו בכתובים, וספר החסידות הראשון שיצא לאור, הוא ספרו "תולדות יעקב יוסף", עליו התבטאו צדיקי עולם בביטויים נשגבים.

בכ"ד בתשרי שנת תקמ"ד עלה הרה"ק מפולנאה בסערה השמימה ונטמן בפולנאה, סמוך לרעו המוכיח זי"ע.


עמך ישראל צריכים פרנסה

הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה זיע"א, בעל ה'תולדות יעקב יוסף', בצעירותו היה מתנגד לחסידות, ורבינו אור שבעת הימים רבי ישראל בעל שם טוב זיע"א שם עיניו ברב צעיר זה, כדי להכניסו בברית החסידות.

 מסופר שהבעש"ט הקדוש בעצמו בא פעם לביתו של רבי יעקב יוסף בשעה שרבי יעקב יוסף הטיף דברי מוסר לאחד מבני עדתו, ובבא לשפוך לפניו מרי שיחו על מצב הפרנסה, מתוך צער רב וכאב לב, אמר הלה אל הרב: מורי ורבי, מצבי נורא ואיום. אמנם יודע אני שבודאי עוונותי גרמו לזה וכמו שאמרו במשנה (סוף קידושין) 'הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי'.

הפסיקו רבי יעקב יוסף באמצע דבריו, ואמר לו מתוך שחוק קל מעורב בקורטוב של תרעומת: יש הבדל רב בין דברי המשנה ובין דברי הקובלנה שלך. המשנה מעמידה את הדאגה בעיקר על 'הרעותי את מעשי' ואילו אתה מדגיש בעיקר 'קפחתי את פרנסתי'.

אנחה עמוקה התפרצה מתוך לבו של מסכן עלוב זה, ולבו הרך של הבעש"ט הקדוש שעמד מן הצד ושמע את הדברים התכווץ בקרבו. רחמיו נכמרו על אותו עני מדוכא והוא פנה אל רבי יעקב יוסף ואמר: גם יעקב אבינו העמיד דגש חזק על הפרנסה, כשאמר 'אם יהיה אלקים עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והיה ה' לי לאלקים' (בראשית כח, כ). עמך ישראל צריכים פרנסה וצריכים אנו לדרוש בראשונה מאת השם יתברך לתת לכל אדם מישראל לחם לאכול ובגד ללבוש, ואחרי כן לדרוש מאת בני ישראל כי ייטיבו את מעשיהם והיה ה' להם לאלקים. והיה אחרי כן החליט רבי יעקב יוסף לנסוע למזיבוז.

(ספיר ויהלום פר' תזריע ע"ט - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)