הרה"ק רבי יוסף מראדוויל זי"ע י"ג אייר תרל"ה
הרה"ק רבי יוסף מראדוויל נולד בשנת תק"פ לאביו הרה"ק רבי אליעזר [בן הרה"ק רבי ישראל מטשעהן בנו של הרה"ק רבי יוסף מיאמפליא בכור בניו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב]. גם מצד אמו הרבנית פיגא היה עתיר יוחסין בהיותה בת הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין וחתן הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זי"ע.
בעודו בטל ילדותו ניכר עליו כי לגדולות נועד, וינצור אותו אביו כבבת עינו ויחל להדריכו ולחנכו כיד ה' הטובה עליו, אך לא ארכו הימים ובהיותו כבן שש נפטר עליו אביו הק' באיבו. אמו הרבנית לא אמרה נואש ותשכור עבורו מלמדים מיוחדים אשר יורוהו וידריכוהו בדרכי התורה והיראה תחת פיקוחם של זקניו ודודיו הצדיקים.
בהיותו כבן ט"ו נשא לאשת את הרבנית בת הרה"ק רבי פנחס מאוסטילא (נכד הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז).
בשנת תקצ"ז בהיותו כבן י"ז החל להנהיג עדה בעיר לאנוביץ, בשנת תר"ז עבר לעיר ראדוויל, ובשנת תרכ"ח עבר לעיר ווישנוביץ שם ישב כמה שנים, עד שנאסר מחמת עלילה והוצרך לברוח לגאליציה וקבע משכנו בעיר גלינא עד ליום הסתלקותו י"ג אייר תרל"ה.
מדוע אכל הרה"ק מרוז'ין את עין הדג
בשבת הראשונה שבא להסתופף הרה"ק רבי יוסף מראדוויל (נכד הרה"ק רבי יוסף מיאמפלא בנו של המגיד מזלאטשוב זי"ע) אצל הרה"ק מרוז'ין, זכה לעמוד בעת עריכת השולחן אחורי כסא קדשו.
בעת אכילת הדגים, ראה שהרה"ק מרוז'ין נטל תחילה את העין מראש הדג ואכלו, ביודעו אשר בכל פעולות רבו הק' טמונים כוונות ורמזים שונים, החל רבי יוסף לחשוב בטעמם של דברים, ונפל בדעתו הטעם דענין אכילת דגים בשבת הוא משום דבמבול נאמר "מכל אשר בחרבה מתו" ודרשו חז"ל (זבחים קיג:) "ולא דגים שבים", כי נשתנו אז הדגים משאר בעלי חיים דגזירת המבול היתה על כי השחית כל בשר דרכו על הארץ ודרשו חז"ל (סנהדרין קח) שאף בעלי חיים השחיתו דרכם, ומהנאמר בכתוב "על הארץ" משמע דדוקא כל בשר אשר על הארץ השחית את דרכו ולא כל בשר אשר בים ולכן לא נגזרה הגזירה על הדגים שלא השחיתו את דרכם, והנה ידוע אשר העיניים המה סרסורי דעבירה (ראה רש"י פר' שלח טו, לט) וא"כ הדגים שלא השחיתו דרכם לא פגמו בעין, נמצא דהדגים הם ממובחרי הבעלי חיים, ויום השבת הוא מובחר הימים על כן מצוה לאכול בשבת חמדת הימים את הדגים מובחר הבעלי חיים, וכיון שכל מעלתם באה מזה שלא פגמו בעינם על כן יש בנותן טעם לאכילת 'עין הדג' ביום מובחר זה.
כאשר גמר רבי יוסף לחשוב טעם זה בדעתו, הפנה פתאום רבו הק' את פניו אליו, ואמר לו: "יונגערמאן, די האסט רעכט" - אברך! כוונת אל האמת...
(ישמח ישראל מטשארטקוב - פרשת נח)
להמתין ג' ימים לקריאת השם לבת
אמר הרה"ק רבי יוסף מראדוויל זצ"ל ששמע מדודו הרה"ק רבי נחמן מסקאט (נכד הרה"ק ר"י מיאמפלא) שקבלה בידו מאבותיו הקדושים, שאם נולדה בת ביום ה' שאין עוד שלשה ימים קודם שבת קודש יקראו שם בשבת השניה. ואמר הטעם דבת היא בחינת לבנה (עי' ת"ז בהקדמה יג:), ואין מקדשין קודם שלשה ימים (שו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ד' ונו"כ שם).
