הרה"ק רבי יוסף מאיר ווייס זי"ע האדמו"ר מספינקא ובעל אמרי יוסף ו' אייר תרס"ט

הרה"ק רבי יוסף מאיר ווייס, נולד בשנת תקצ"ה לאביו רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד במונקאטש.
למד גם אצל הגה"צ רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, הגה"ק רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד סעליש, ורבי יצחק אייזיק ווייס ראב"ד מונקאטש. כן הסתופף בצילו של מהרי"א מזידיטשוב.
רבינו היה חתן רבי מרדכי ארי' כהנא מבארשא, ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מיכל ליכטנשטיין ממונקאטש, ולאחר נישואיו בזיווג שלישי עם בתו של רבי יעקב עזרא באש מספינקא, כשהתיישב שם, עד מהרה שמו יצא לתהילה ורבים השכימו לפתחו.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום ו' אייר תרס"ט ונטמן שם. בשנת תשל"ב הועבר ארונו לארה"ק ומנו"כ בפתח תקוה.
גמילות חסדים של צדיקים עם נשמות בחיי חיותם ולאחר הסתלקותם
הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א מביא כי יש צדיקים שלאחר פטירתם מהעולם גומלים חסד ומתקנים נשמות, ויש צדיקים שאינם ממתינים עד לזמן זה אלא בחייהם עלי אדמות כבר הם מקדימים לתקן את הנשמות ולהעמידם בקרן אורה כראוי וכיאות.
וכך כתב בספרו (פרשת ראה): "ששמעתי גם כן ממורי הקדוש [רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב] זצללה"ה שסיפר איך שהרב הקדוש מוהר"ד יהודא צבי מראזדיל זצללה"ה ראה בחלום את חותנו רבינו מוה"ר צבי מזידיטשוב זללה"ה אחר פטירתו ושאל לו: אם הוא כבר על מקומו המוכן לו בגן עדן העליון?
והשיב לו [הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב], שאינו רוצה לילך על מקומו עד שיראה לתקן נפשות אנשיו אשר היו מדובקים אליו בחיים חיותו ויעמיד כל אחד ואחד על מקומו הראוי לו, ואז תנוח נשמתו הקדושה גם כן על מקומה המוכן לה, כן סיפר מורי הקדוש המעשה.
וסיים על זה ואמר בזה הלשון: ואנכי נתיישבתי בדעתי, למה לי הטרחא הזאת אחר פטירתי?! מוטב לי לעשות כל זאת בחיי! ואני משתדל עתה להעמיד כל אחד ואחד מהאנשים הנלווים אלי לתקן את נשמתם ולהעמיד כל אחד ואחד על מקומו הראוי לו כל זמן שאני חי בעולם הזה, ואחר פטירתי אוכל לילך על מקומי הראוי במנוחה! עד כאן תורף דבריו הקדושים ששמעתיו מפיו הקדוש".
הוסיף האמרי יוסף שאכן לימים ראו את הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב מתייגע לתקן את חסידיו בעודו בחייו, וכך הביא בהקדמה לספר 'לקוטי תורה וש"ס': "שמענו ממנו ברבים [=מהרה"ק מהרי"א מזידיטשוב] ששמע מהרה"ק מו"ה יהודה צבי מראזלי זצללה"ה, שראה את רבו וחותנו הקדוש מוה"ר צבי הירש הנזכר לעיל אחר הסתלקותו ושאל אותו: אם הוא כבר על מכונו בגן עדן העליון? והשיב לו שאינו רוצה לילך למקומו עד שיתקן כל אנשי שלומו ויעמידם על מכונם בשורש העליון, כך סיפר הרה"ק מראזלי ז"ל ואמר: שמי שדבוק בחיים לצדיק אמת - אחר פטירתו מזה העולם מראין לו את רבו והוא מוכרח לעשות לו טובה בעולם הבא, עד כאן שמעתי, ומזה נראה כמה טובה לנפש הישראלי לדבק עצמו אל צדיק אמת ואז טוב לו בזה ובבא.
וסיים הוא על זה: ואני נתיישבתי בדעתי למה לי הטורח הזה לאחר פטירתי?! מוטב שאתקן אותם ואעמידם על מכונם כל זמן שאני בעולם הזה. וסיפר לי אחד מצאצאיו הקדושים שלן אצלו בעת חליו, ופעם אחת באמצע הלילה הלך אצל מטתו לאט בלי מנעלים על רגליו לראות מה הוא עושה, וראה אותו אוחז בדיקנא קדישא שלו ובוכה, ורבינו הרגיש שאחד עומד אצל המטה, ושאל אותו, מי הוא? ואמר לו, שהבכיה הוא שרוצה להעמיד כל אנשי שלומינו על מכונם קודם פטירתו, שיתקן כל אחד מה שבא לזה העולם השפל דלא ליעול בכסופא לעלמא דאתי".