הרה"ק רבי יוסף בלוך זי"ע המגיד מסטאנוב כ"ב אדר תקמ"ט
הרה"ק רבי יוסף בלוך מסטאנוב נולד בשנת תפ"ד לאביו ר' אברהם מצאצאיו של בעל ה'משאת בנימין'.
היה חתן ר' אבא מדראהביטש. היה מתלמידי ה'מגיד' ממעזריטש. רבו בנגלה היה רבי גבריאל - סבו של רבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד.
כיהן כראב"ד באלעסק וממנה נתקבל למגיד מישרים בסטאנוב כשרבי אלכסנדר סענדר מרגליות כיהן בה כרב העיר, היתה זו ירידה עבורו והוא נאלץ לעשות כן בגלל מלשינות.
נתפרסם בעולם החסידות בספרו 'גנזי יוסף' והוא מספרי החסידות הראשונים. הספר יצא לאור בלבוב בשנת תקנ"ב ע"י בנו רבי חיים גבריאל ראב"ד קוניב ואלעסק וחתנו ר' זאב וואלף מאניפאלי.
הספר זכה להסכמות נלהבות של צדיקי החסידות בדורו, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מכנה אותו "נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, חכם הכולל"; רבי ישכר בער מזלאטשוב ורבי אברהם משה 'הגדול' מפשעווארסק שהכירו את המחבר אישית, רבי אריה לייב מוואלטשיסק, ורבי זושא מאניפאלי. לספר הסכימו גם רבנים מתנגדים חשובים כמו רבי צבי הירש רוזאניש מלבוב "אשר לא מש מתוך אהלה של תורה והיה משים לילות כימים"; רבי אלכסנדר סענדר מרגליות אבד"ק סטאנוב, ורבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד.
ה'גנזי יוסף' נלב"ע כ"ב אדר תקמ"ט ומנו"כ בסטאנוב במרומי הבית החיים.
התגלותו כפועל ישועות
סיפור מינויו לרב ו"מגיד מישרים" בערוב ימיו והתגלותו אז כפועל ישועות, מסופר ב"הקדמה מבן המחבר לכבוד התורה מדבר":
"לעת זקנותו, שלשה שנים לפני מותו, ירד מנכסיו על ידי אנשים רעים שהלשינו עליו איזה עלילה מחמת ערבות שערב אחד ממיודעיו, הוכרח לכתת רגליו ולעקור סיכי משכניה, ורהיט והוא בתוך הגולה, גברא בטלטולא, ומאת ד' היתה זאת, למען אשר החביא כל ימיו במסתרים, ולא ידע איש את גבורתו, והשם יתברך רצונו לפרסם צדיקים שבדור ולהראות אומץ גבורתו, וכדי להורות לעם ישראל הקדושים, אשר רצים ומבקשים, לחזות באור תורת ד' ואת הדרך אשר ילכו בה.
ויהי אך יצוא יצא וינס יוסף החוצה, והנה קול לו קול אליו קום לך למסע לפני העם להורותם המעשה אשר יעשון, אחרי אשר הודיע אותך אלקים את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך, לך אמור להם שובו ודרשו אל ה', זאת עשו וחיו את אלקים ירא ואת מצוותיו שמור, ולא היו ימים מועטים עד שנתקבל לרב ולמגיד מישרים בקהילה קדושה והמפוארה בק"ק סטנאב בגליל פדאלייא, עיר מלאה חכמים ולא יחסר כל בה, אנשים חכמים ונבונים.
וימצא יוסף חן בעיני כל רואיו, ושמעו העם לקולו, וסופו על תחלתו מוכיח, וישימהו ד' לאב ולפטרון את עמו להוכיח, ושמעו הולך בכל הארץ, ויהי יוסף בן ס"ו שנה וימת, ויספדו אותו מספד גדול ואבל כבד מאוד, על נפילת עטרת הוד, והסרת יסוד".
מצבת קבורתו הפלאית
עובדא פלאית על מקום קבורתו ניתן לראות עד היום. ברוב השנים התחיל הבית החיים בסטאנוב - שממוקם על הר - להתפורר בגלל הנחל בשיפולי ההר, בתוך שנתיים התפורר מחצית מההר ונפתחו הרבה קברים והעצמות התגלגלו במורד ההר ל"ע, אבל כשההר הגיע למקום קבורת ה'גנזי יוסף' נעצר ההתפוררות וההר עמד על מקומו מבלי לזוז, וכך עומד ההר כבר מעל 5 שנים, כשמצד אחד של המציבה אי אפשר לעמוד בגלל שיפוי ההר שיורד כמעט בקו ישר אל הנחל. לאחרונה שיפצו מסביב הציון הקדוש ובנו מסביב המציבה ריצפה מבטון כדי שיוכלו לעמוד מסביב למציבה וגם הקימו מעליו גג כמו מעל מציבת רבי ישראל חריף הסמוכה.
