הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר זי"ע בעל השפת אמת ה' שבט תרס"ה
רבי יהודה אריה לייב הידוע כבעל השפת אמת מגור, נולד בשנת תר"ז כ"ט ניסן, בעיר ווארשה שבפולין, לאביו הרה"ק רבי אברהם מרדכי בן הרה"ק רבי יצחק מרדכי בעל החידושי הרי"ם.
בהיותו בן שנתיים התייתם רבנו מאמו, שש שנים מאוחר יותר בשנת תרט"ו נתייתם אף מאביו , סבו בעל החידושי הרי"ם החליט לקחת אותו תחת חסותו ומאז היה רבנו צמוד לזקינו, לכל מקום לקחו עמו ועד פטירתו לא משה ידו מתוך ידיו.
זקינו שהיה חסיד של הרבי מקוצק ואף היה נוסע אליו לעיתים קרובות היה לוקח אתו את נכדו, "על מנת שיראה פנים של יהודי אמיתי". אע"פ שרבנו היה רק בן שתיים עשרה בזמן הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מקוצק, בכל זאת ראה עצמו כל ימיו כחסידו ותלמידו.
הרי"ם שכר מלמד לרבנו שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעיר את רבנו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.
בהגיעו לגיל ארבע עשרה השיאו סבו עם בת רבי יהודה קמינר, החתונה נערכה בעיר גור שבפולין באדר ב' תרכ"ב, לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיר גור.
בשנת תרכ"ו שוב הכה הגורל, רבנו היה אז בן תשע עשרה כאשר סבו בעל החידושי הרי"ם נפטר ועלה לשמי רום, רבנו התייתם שוב פעם ואבד אבא נוסף, מורה, מחנך ורבי.
רבנו מלא את מקום סבו כאב"ד גור, והרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר מלא את מקומו בחסידות.
רבנו נעשה אף לחסידו של רבי חנוך העניך והיה נוסע אליו פעמיים בשנה.
באותם שנים היה רבנו עדיין סמוך על שולחן סבתו ואף גר עמה באותו הבית, לאחר הסתלקותה נשבר מטה לחמו, רבנו שהחליט שלא להנות ממתנות חינם, פתח בגור חנות בניהולה של אשתו מרת יוכבד רבקה.
בהיותו בן עשרים ושתיים שנה, שנת תר"ל, נפטר האדמו"ר מאלכסנדר והמוני החסידים קבלו את רבנותו ומרותו, אז החל רבנו לנהוג באדמורו"ת והוכיח כי אכן ראוי הוא לכך, טווה לעצמו דרך בחסידות המשלבת קוצק גור ואלכסנדר, רבנו דרש סכום מינמאלי כשכר ולא הסכים לקבל פרוטה מעבר לכך, סכומי כסף עצומים היו עוברים תחת ידו, אך רבנו לא הסכים לקחת לבני ביתו ואפילו לקרוביו לא נתן כי אם משל עצמו.
באותם ימים היה רבנו ישן שעתיים ביממה, כל דקה וכל רגע היו מחושבים אצלו, רבנו היה אף אב במשרה מלאה, ולעולם לא וויתר על לימוד עם ילדיו והיה בוחן אותם כל שבוע על ידיעותיהם.
רבנו היה קרוב מאד לחסידיו, בימי אדמורו"תו גדלה חסידות גור, ורבנו הפך לגדול אדמו"רי פולין, רבבות יהודים חסידים ולא חסידים היו באים לגור שהפכה להיות מרכז עולמי של עבודת ה', תורה וחסידות.
בשנת תרס"ד פרצה מלחמה בין רוסיה ליפן, הצבא הרוסי גייס רבים מיהודי פולין וביניהם חסידי גור, רבנו שחרד לשלום חסידיו דאג לכל אחד מאותם יהודים, בני משפחתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה ומתכסה עם מעילו, כשהיה קם היה מעילו רטוב כולו מדמעות, לאחר זמן מה לא עמדו לו כוחותיו ורבנו חלה, מצבו הדרדר בעוד הוא דואג לשלום חסידיו.
בשנת תרס"ה ה' לחודש שבט, כשל כח הסבל, נשמתו עלתה בסערה השמיימה.
סגולת השפת אמת
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלאצקי ז"ל אב"ד דוואהרט שבפולין, בעל ה"כלי חמדה", כותב בספרו (פרשת פינחס): "שמעתי מכבוד אבי הרבני החסיד המנוח מו"ה חיים יצחק ז"ל בשם אדמו"ר הגאון הקדוש בעל שפת אמת זצוקלה"ה, שהשיב לאחד שהפציר בו שיתן לו סגולה לצורך חולה שהיה לו בתוך ביתו, והשיב לו מרן הקדוש זצ"ל בזה הלשון: יאמין לי כי אינני יודע סגולות, אמנם כבר אמר השי"ת (שמות יט, ה): והייתם לי סגולה [שזה הסגולה היותר בדוקה – שיעזור השי"ת]. עד כאן לשונו הזהב. ודפח"ח".
[בקובץ "הבאר" שיצא לאור בפולין (שנה ט"ו כרך ג-ד עמ' קיג) מובא סיפור זה, ושם נוסף ביאור בתשובתו של מרן השפת אמת זי"ע: "והיינו דלשמור את התורה היא הסגולה האמיתית לכל צרה שלא תבוא, וזהו רפואתה"].
כלי חמדה (פר' פינחס); קובץ הבאר (שנה טו כרך ג-ד עמ' קיג)
הטעם שאומרים יישר כח לכהנים
אומרים בשם ה'שפת אמת' זצ"ל לבאר הטעם שאומרים לכהנים אחר ירידתם מהדוכן "יישר כח כהנים״ שהוא כדי שיחזרו הכהנים ויברכו את האומרים: "ברוכים תהיו".
בישישים חכמה
כאשר אומר איש ישראל: אנא ה',
יכול הוא להתקרב להשי"ת ולפעול ישועה
בליל הסדר של שנת תרע"ה, בעיצומה של ימי מלחמת העולם הראשונה, שהה מרן האמרי אמת מגור זי"ע בווארשה, ועל שולחנו הטהור סיפר כי אביו הקדוש מרן השפת אמת זי"ע היה אומר שכאשר אומר איש ישראל: אנא ה', יכול הוא להתקרב להשי"ת ולפעול ישועה. והוסיף ואמר: החסידים סברו שכוונתו היתה ל"אנא ה' הושיעה נא", אבל לי נראה שכוונתו היא ל"אנה ה' כי אני עבדך"...
כשחזר פעם על הדברים, בנו מרן הלב שמחה זי"ע, הוסיף ואמר: ולי נראה שגם ב"אנה ה' מלטה נפשי" ניתן לפעול ישועה...
הגדש"פ - לוית חן (עמ' רכה)
