הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה זי"ע

הרה"ק רבי וועלוועלי מטשארני-אוסטרהא זי"ע, היה חד מבני היכלא קדישא - תלמידי הרה"ק המגיד הגדול רבי דוב בער ממעזריטש.

נולד לאביו רבי נפתלי צבי זצ"ל. כבר בהיותו רך בשנים ניכרו בו כשרונות מיוחדים, התמדתו ומסירותו ללימוד התורה היו להלפיא. אף בצל המגיד ממעזריטש הסתופף כבר בילדותו, כשהמגיד מקרבו בחיבה יתירה.

לאחר הסתלקות המגיד דבק בהרה"ק רבי משולם פייבוש מזבאריז בעל "יושר דברי אמת", והיה לו לתלמיד חבר. כשהחל הרה"ק מטשארני-אוסטראה להנהיג עדה. דבקו גאוני וקדושי ארץ.

מתלמידיו המובהקים היו הרה"ק האהבת שלום מקאסוב, הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ אבד"ק סארקא בעל ה"ערבי נחל", ועוד. עם פטירת הרה"ק מזבאריז עלה להתגורר בארץ הקודש, וקבע מושבו בטבריה, ברבות הימים עמד בראש עדת החסידים הטבריה ופעל רבות למען בני הישוב בארה"ק.

ביום ה' באדר שנת תקפ"ג השיב הרה"ק את נשמתו ליוצרה, ומנחותו כבוד בבית החיים הישן בטבריה. 


עלייתו לארץ הקודש

מסעו של רבינו לא"י - היה בלוית חסידים ואנשי מעשה, כפי שמובא באחד הספרים "ושם באותה

ספינה היה הרב החסיד המפורסם מו"ה זאב וואלף נ"י מטשארני- אוסטראה ושאר אנשים חשובים".

באותה תקופה היתה מלחמת נפוליון קיסר צרפת, שכבש את מצרים, ועמד לכבוש את א"י, לפיכך שרר אז מצב חירום באזור המזרח התיכון, והרבה הרפתקאות עברו על רבינו עד שזכה להגיע למחוז חפצו.

רק בערב ראש השנה תקנ"ט זכה לעלות על אדמת הקודש בעיר הנמל חיפה, שם שהה בימים הנוראים ר"ה ויוה"כ "ובחול המועד סוכות הלכו כל העולם למערת אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה וריקודים ומחולות" וכן בשמחת תורה עשו הקפות בריקודין ושמחה כנהוג".

יש לציין כי עליה זו של רבינו היתה העליה החסידית הרביעית. הראשונה בשנת תקכ"ח בה עלו תלמידי רבינו הבעש"ט זי"ע, ביניהם הרה"ק רבי נחמן מהורדנקה, הרה"ק רבי מנחם מנדל מפרימשליאן זי"ע ועוד. בשנת תקל"ז היתה העליה ההמונית בראשות תלמידי המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק והרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע ועוד.

בשנת תקנ"ה היתה עליה נוספת- השלישית במספר- בראשות הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטובקה זי"ע, כך שעליית רבינו בלוית "שאר אנשים חשובים" היא העליה הרביעית של נושאי דגל החסידות, שנפשם היתה קשורה בארץ חמדה. מבלי להסתכל על סכנת הדרכים והמלחמות, עזב רבינו אחריו את כהונת רבנותו החשובה, ואת הציבור הגדול של חסידיו ומעריציו בחו"ל, ומסר נפשו להתעלות בקדושה.

וכבר העיר קדוש ישראל מרוז'ין זי"ע על רבינו "כי רק מי שמרגיש את טעמה הנשגב של ארץ הקודש כהצדיק ר' ועלועל'ה זכאי לנסוע לא"י."

(גליון ליזענסק)