הרה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר זי"ע בעל אור המאיר ה' סיון תקנ"ז
הרה"ק רבי זאב וואלף הלוי מגיד מישרים דק"ק זיטאמיר זי"ע היה בן אחיו של הגה"ק המפורסם רבי יחזקאל הלוי לנדא מפראג בעל הנודע ביהודה זי"ע.
רבינו היה מגדולי תלמידי המגיד הק' ממעזריטש שהעיד עליו שאין כמותו היודע ומבין דברי תורתו. כן שאב מבארם של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המוכיח מפולנאה, הרה"ק רבי נחמן מקאסוב ובעל התולדות זי"ע.
בראות המגיד הק' כי ברכה בו ובכוחו להיות דורש טוב לעמו, החל לפרסמו ורבים התלקטו סביבו לשמוע אמריו ביניהם גדולי תורה וצדיקי הדור.
נח נפשיה דרב בערב חג השבועות תקנ"ז, ומנו"כ באיוואניץ. דברי תורתו שנכתבו ע"י תלמידו הרה"ק רבי אליעזר הלוי שו"ב בעמח"ס פרקי הנאזר ונדפסו לאחר הסתלקותו ונקראו בשם שקרא להם בחייו "אור המאיר".
להודות על פרנסה לכל הפחות כמו הבקשה
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה (כי תצא כה, יג).
ונראה כי נודע שהאותיות נקראים אבנים, ואתה תחזה רבות בני עמינו בגשתם לתפלה להשפיך שיחה עבור פרנסה, אזי מוציא דבור אלקים בפה מלא ואותיות גדולות, ומכניס כל מאמצי כחו באותיות פרנסה, וברצונו שאות פ' יהיה גדול בכמות ואיכות, ככל העולם כולו, ואות ר' עוד יותר גדולה, ואות נ' ואות ס' ה' יהיו גדולים בתכלית הגדלות, בכדי להמשיך על עצמו באמצעות אותיות של פרנסה, שפע וברכה עליונה מלא ברכות טוב, ואחר כך כשנתקבלה תפלתו, והקדוש ברוך הוא השפיע לו עושר ונכסים ולא חסר כל בו, כשבא להחזיר לו שבח והודאה, על שהיטיב עמו כל מיני מיטב, אזי מוציא אותיות קטנות, ואינו מכניס כל מאמצי כחו ועומק פנימיות מחשבתו בהאותיות, להיותם גדולים במלוי הארה כמקודם.
וזהו הרמז, לא יהיה בכיסך, היינו בפיך הכנוי בשם כיס, כמו דאיתא בזוהר חדש, והכוונה להזהיר הנ"ל, לא יהיה בפיך אבן ואבן שני בחינת אותיות, גדולות וקטנות.
