הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זצ"ל א' אדר תרס"ו
הרה"ק רבי ברוך מגארליץ זצ"ל נולד בשנת תק"צ בערך, כבנו החמישי של מרן הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע. ונקרא על שם זקינו הגאון בעל ה'ברוך טעם' זצ"ל. אביו הקדוש העיד גדולות על נשמתו, שמזה שלש מאות שני לא ירדה נשמה גבוה כזו לעוה"ז. היה חתן הגה"ק בעל ה'ייטב לב' זצ"ל מסיגוט.
בתחילה כיהן כאב"ד רודניק, בה כיהן אביו הק' ברבנות טרם שנתקבל לאב"ד צאנז, אח"כ נתקבל לאבד"ק גארליץ. רבינו היה קנאי נלהב ולא נשא פני לשום איש. עבודתו הק' היתה באופן מוצנע טמיר ונעלם. לפי עדות גדולי דורו היה גם גדול בתורה בחריפות ובבקיאות.
נפטר ב' דר"ח אדר שנת תרס"ו ומנו"כ בעיר גארליץ.
למה השחירו פניך?
סיפר הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז זיע"א: יהודי חשוב ותלמיד חכם המתין פעם בחדר החיצון להיכנס אל הגה"ק מצאנז זיע"א, וכיון שארך הזמן, נרדם על מושבו. הרבי מגורליץ ראה זאת, ניגש בזריזות אל התנור וחפן ממנו מעט מן הפחם השחור, ניגש אל האיש הישן ומרחו לו על מצחו. בהגיע תורו להיכנס אל הקודש, התנער ממקומו ונכנס לו באשר לא ידע בשכבו ובקומו.
כיון שנכנס, שאל אותו הגה"ק מצאנז: "למה השחירו פניך?" הלה חשב שהכרת פניו ענתה בו כי הוא הולך אחר יצרו ומיד פרץ בבכי עז בהצטדקו לאמור כי היצר הרע מבלבל אותו ומה יעשה כנגדו. אמר לו הגה"ק: "טוב, אבל מדוע השחירו פניך?" התחיל הלה שוב להצטדק כי לדאבונו זהו מצבו.
אמר לו הגה"ק: "אבל מה קשה לך לקחת מעט מים ולרחוץ את פניך?" אמר הלה: "אמנם כן, אבל מאין אקח מים כאלו ששוטפים את הפנים? הלא בשביל זה נסעתי אל הצדיק שיתן לי מים טהורים לטהרני מחטאיי". כשראה הגה"ק שאין הלה מבין, הסביר לו כי מצחו שחור מפחם. הלה הבין ונעשה שם צחוק גדול.
אמר האדמו"ר ה'שפע חיים': כסבורים אתם שזקני התכוון להתעלל ביהודי?!
חס ושלום! אלא שדור זה היה קשה מאוד, כי המשכילים הרימו ראשו ומחבלי כרם בית ה' הלכו והתרבו לדאבון כל לב. ביקש זקני ללמד זכות על ישראל ולהוכיח בשמים שהסיבה שיהודים אלו אינם חוזרים בתשובה נעוצה בכך שאינם מבינים את תוכחת הצדיקים וסבורים שהם מתכוונים לעניינים אחרים.
