הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע בעל בית אהרן י"ז סיון תרל"ז
הרה"ק רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין נולד ביום ער"ח סיון שנת תקס"ב, לאביו הרה"ק רבי אשר מסטולין, בנו של הרה"ק רבי אהרון הגדול מקרלין.
בשנת תקע"ה נישא לבתו של הרה"ק רבי מרדכי קרמניץ (בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד מלזאטשוב זי"ע).
לאחר הסתלקות אביו הרה"ק הרא"ש ביום כ"ו תשרי תקפ"ז עלה לכס ההנהגה, והוא כבן כ"ה שנה.
השאיר אחריו את הספה"ק בית אהרן, ונתעלה לגנזי מרומים ביום טו"ב סיון שנת תרל"ז, בהיותו בן שבעים שנה וטו"ב ימים, ומנוחתו כבוד בעיר מאלינאב.
'ואם לא עכשיו אימתי'
יסוד פירוש זה בכוונת חז"ל 'ואם לא עכשיו אימתי', שכל רגע ורגע לא יחזור עוד והוא כמעוות לא יוכל לתקון וחסרון שלא יוכל להמנות, מובא מהרה"ק רבי אהרן מקארלין זיע"א בספרו 'בית אהרן' (פרשת ויגש): ואמר על מאמרם ז"ל 'ואם לא עכשיו אימתי', היינו אימתי יהיה העכשיו. כי העת של עכשיו עוברת ועת שבא היא עת אחר. כי מעת בריאת העולם אין לך שום שעה ושום רגע דומה לחבירו. וכל אחד יש לו תיקונו השייך לו.
(ספיר ויהלום וזאת הברכה פ"ג - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
הטעם שהשאיר במכתבו ריק שתי שורות
באמת בחלק הריק שבתורה גנוזה עוד יותר תורה ממה שיש בחלק הכתוב בהדיא, והוא עפ''י מה שמצינו בספה''ק ''בית אהרן'' להרה''ק רבי אהרן מקארלין זי''ע שכתב מכתב לאחד קדוש, והשאיר ריק שתי שורות, וכתב כי יש לו הרבה מה לכתוב שאין הנייר מכילן, ולכן השאיר מקום ריק, ובריקנות יש מקום לכל, עיי''ש.
נמצא שבחלק הכתוב בתורה בהדיא יש הגבלה כפי הכתוב, אבל בחלק הריק אין גבול להשיג סודות הגנוזים בה.
ובזה יש לפרש הכתוב שלפננו– ''כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים'', רצה לומר כי התורה מביאה אריכות ימים, והנה החלק הגלוי שבתורה שבכתב הרי הוא מוגבל, נמצא שגם אריכות הימים הוא מוגבל, אבל בחלק הריק שהוא בלתי מוגבל, הרי זוכים על ידה לאריכות ימים בלי גבול וקצבה. וזהו שאמר ''כי לא דבר ריק הוא מכם'', שאין ריקנות בתורה הקדושה, כי גם חלק הריק הוא מלא תורה, ''ובדבר הזה תאריכו ימים'', היינו בחלק הריק שבתורה שהוא בלי גבול תאריכו ימים בלי גבול.
