הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע י"ב בתשרי תקל"ז
רבינו הרה"ק רבי אברהם המלאך, נולד בשנת ת"ק בערך לאביו הקדוש רבינו דובער זי"ע המגיד הגדול ממעזריטש.
מנעוריו היה פרוש וקדוש בהליכותיו עד שהפך לאישיות נפלאה בעולם החסידות, מורם מעם, עלה ונתעלה על כל בני דורו וזכה להערצת העולם. ועקב התנהגותו הקדושה העל האנושית נקרא בפי החסידים 'המלאך'. הרבה בסיגופים ובצומות, כל היום ישב עטוף בטלית וטוטפות, סגור בחדרו ועוסק בתורה.
שימש כרבו של הרה"ק בעל 'התניא ושו"ע הרב' זי"ע בתורת הקבלה על פי פקודת אביו המגיד זי"ע.
בהשפעתו של הרה"ק ר"ר נחום מטשערנוביל זי"ע נתקבל המלאך למגיד בחוואסטוב (הנקראת כיום פאסטוב) הסמוכה לקיוב - כחצי שנה לפני פטירתו, בה חי בבדידות עד יומו האחרון, ואך לעיתים רחוקות נתגלה לפני הציבור ואז פחדו להסתכל בצורתו הקדושה.
בהיותו בן שלשים ושש שנה בערך נסתלק לעולם האמת, ומנו"כ בחוואסטוב.
דברי תורתו נאספו בספר 'חסד לאברהם'. בניו: הרה"ק רבי ישראל חיים מלודמיר זי"ע (חתן הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע), והרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהבישט זי"ע.
הטעם שקראו לו 'מלאך'
שאל הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב: מפני מה קראו לזקיני הרה"ק רבי אברהם בשם 'מלאך', והלוא הצדיק הוא יותר גבוה ממלאך שהוא עומד והצדיק נקרא הולך? אלא, אמנם שנשמתו היה גבוה מאד יותר ממלאך ושרף, אך הגוף שלו היה מזוכך ומקודש כמו מלאך אלקים.
(נר ישראל בשם אדה"ז מטשארטקוב זי"ע. תפארת אדם)
גוש עפר להר גבוה
פעם סיפר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זיע"א מהרה"ק רבי אברהם המלאך זיע"א, שבא פעם אחת אל חותנו הגאון הקדוש הרבי פייביש'ל מקרעמיניץ, בעל 'משנת חכמים'.
ויהי בבואו לבית חותנו הקדוש, ויבואו כל בני העיר, הלומדים והנכבדים, לקבל פני קדוש אלהי כזה, שהיה נקרא בפי כל בשם 'המלאך'. אך המלאך הקדוש לא פנה כלל אליהם, רק השקיף בעד החלון שעמד שם, על הר גבוה שנראה כנגד החלון הזה. כל העולם הנכבדים השתוקקו מאד שיפנה אליהם וישמעו איזה הגה מפי קדשו, והוא המלאך הקדוש באחת, עומד ומסתכל במחשבה עמוקה בחלון הזה נגד ההר הגבוה המתראה כנגד החלון הזה.
והיה אז בין העומדים האלה אשר באו לבקר את פני המלאך הקדוש, גם איזה אברך למדן ומיוחס בעיניו, נגיד ונכבד, ולא היה יכול להתאפק עוד על נקילת ערכו, וערך הנכבדים שהיו עמו שככה נקלים המה בעיני המלאך הקדוש, עד שאינו סוקר כלל עליהם, רק צופה ומביט בחלון על ההר, וכמובן היה האברך הזה מתנגד ומתגאה בעיניו.
ויפנה האברך הזה אל המלאך הקדוש וישאלהו כמפליא, ויאמר להמלאך הקדוש: מה זה תביטו כל כך אל ההר הזה בעד החלון, הכי לא ראיתם עוד הר גבוה? ויען לו המלאך הקדוש: אני מסתכל ומתפלא על זה, איך גוש עפר פשוט כזה יתגאה כל כך עד שנעשה הר גבוה כזה? ויחרד וילפת האברך הזה מהתשובה העמוקה הזאת שחדרה אל לבו להבין על מה היו רומזים דבריו הקדושים.
