הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזנסק זיע"א בעל ה'נועם אלימלך' כ"א אדר תקמ"ז

הרה"ק הרבי ר' אלימלך נולד בשנת תע"ז בפולין לאביו רבי אליעזר ליפמן. נתקרב אל 'המגיד הק' ממעזריטש' ע"י אחיו הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי.

במשך שמונה שנים נדד במקומות שונים עם אחיו הצדיק ר' זוסיא מאניפולי, כשבדרכם מחזירים הם רבים בתשובה. ואח"כ התיישב בליז'נסק, שבזכותו הפכה לעיר חסידות מרכזית. הירבה במעשי צדקה וחסד, ונהג מנהגי פרישות וסיגוף.

וכל צדיקי החסידות בדור שלאחריו בפועלין וגאליציע היו מתלמידיו.

בכ"א אדר בשנת תקמ"ז נתבקש לישיבה של מעלה ומנו"כ בליז'נסק. והמקום הקדוש נעשה לאבן שואבת עד היום הזה. הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע אמר, כי תפילה על ציונו של הרבי ר' אלימלך סגולה להתעוררות תשובה.

הותיר אחריו ברכה את ספרו הק' "נועם אלימלך" שהוגדר על ידי הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע, ספרם של צדיקים. זי"ע.

בטוחני שהאברך השני יהיה מגדולי הצדיקים

שמעתי ממורי הגאון החריף הגדול רבי פנחס יהושע בומבך זצ"ל האבד"ק אשפצין, הנקרא בחורבן ישראל אושויץ, מח"ס שו"ת אהל יהושע ב"ח:

הנה הגה"ק בעל ישמח משה והגאון רבי יהושע אשר ארנברג אבד"ק פרעמישלא ז"ל, היו אברכים עילוים חברים בפרעמישלא, ושניהם היו מתנגדים לחסידות.

והנה הביא מוכר ספרים, ספרים לעירם וסדר אותם על השלחן בביהמ"ד ובתוכם היה הנועם אלימלך הנדפס מחדש. עבר רי"א ז"ל על הספרים וכאשר פגש הספר נו"א החדש עבר עליו. בתור מתנגד ראה שם פירוש ומשך בכתפו. ושוב פירוש שני הגיב איזה מין פשט, והניחו בחזרה. ושוב בא הגה"ק מאוהל זצ"ל, והוא גם עבר על הספר וכשראה איזה פשט צעק חלילה. ושוב בפירוש השני, חס ושלום. ושוב בפירוש השלישי, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, והחזיר הספר בקצף וחימה.

כשנאמרו הדברים לפני גאון חסיד אמר, בטוחני שהאברך השני יהיה מגדולי הצדיקים, שכן יש לו במעמקים כח אשי דינמי, אלא שעכשיו שאינו מכיר החסידות הוא כח אשי דינמי שלילי, ואולם כשיעמוד על החסידות הטהורה תהפך בקרבו הכח האשי לכח אשי דינמי חיובי חסידי. אולם הראשון אין לו כח האש הדינמי וישאר תמיד מתנגד קר. וכאשר פתר כן היה.

ועפי"ז יתכן לפרש, מי שעוזב ה' ועם זה לומד תורה בשקידה יש בתורה זו שאור, והוא כח אישי דינמי אפיקורסי שלילי, ברם כשיעמוד על גדולת התורה וטהרה השאור האפיקורסי שבתורה זו יתהפך לכח אישי דינמי חיובי תורני יקרבו לאמונת ה' ושמירת המצוות.

(עלי תמר מסכת חגיגה פרק א הלכה ז)

המתנהג בכספו כהוגן בצדקה וחסד – המצוה מגעת עד כסא הכבוד

כתב בסה"ק נועם אלימלך (פ' כי תשא) וז"ל: זה יתנו, איתא בגמרא כמין מטבע של אש הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה מתחת כסא הכבוד, ואמר לו כזה יתנו. רמז עפ"י דאיתא בגמרא (פסחים קד א) איזה בנן של קדושים, דלא ידע בצורתא דמטבע כו'. והטעם כי הצורה של המטבע הוא "מכבה אור נשמת האדם", כאשר יבין מדעתו, אם נותן דעתו על המטבע, נכבה אור השכל. לזה אמר השם הטוב, כזה יתנו, דהיינו שיתנהגו עם כספיהם כזה, שהוא אש מתחת כסא הכבוד, דאש שורף ואש מחמם, דהיינו אם ח"ו מתנהג עם כספו שלא כהוגן אז שורפתו, ואם מתנהג כשורה, בצדקה בלב שלם וגמילות חסדים, אזי המצוה הזאת מגעת עד כסא הכבוד, ומחמתו מגיע לעונג רב בזה ובבא אמן. עכ"ל הק'.