הצדיק המלוב"ן הרה"ק רבי מסעוד אבוחצירא זי"ע י"ב אייר תרס"ח

רבי מסעוד אבוחצירא, נולד לאביו המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא - בעל ה"אביר יעקב".

היה שוקד משחר נעוריו בלימוד התורה בנגלה ובנסתר בהתמדה עצומה, ועל כן כונה בכינוי "ארון התורה".

לאחר פטירת מרן "אביר יעקב", נתמנה רבי מסעוד לראב"ד תאפיללת וגלילותיה שבמרוקו, ועול הנהגת הציבור הוטל על כתפיו.

רבי מסעוד קיבל עליו את עול ההנהגה ביד רמה ולא חת מפני איש, ונודע בכינויו "סבא דמשפטים". עם זאת, התאמץ מאוד לטפל בצרכי עניי העיר, נטל על עצמו התחייבויות כספיות ואף לווה בריבית מהגויים כדי לחלק צדקה לעניים ולדאוג לכל מחסורם.

כאביו הקדוש, מרן "אביר יעקב", יצא שמעו של רבי מסעוד ביכולותיו לברך ולהושיע. הוא קיבל לרשותו את חלוקו של אביו, וחולים שנתעטפו בחלוק זה נרפאו מכאב ומחלה.

כשנולד בנו השני, שלימים נודע כ"בבא סאלי", רצה לקרוא לו על שם אביו הקדוש, "אביר יעקב", אך חשש שמא יש בכך איזשהו שמץ של זלזול בכבוד אביו ולכן קרא לו בשם "ישראל" ע"פ הפסוק "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל".

ביום י"ב באייר תרס"ח נתבקש רבי מסעוד לישיבה של מעלה. אלפי יהודים מכל האזור ליוו את רבם למנוחת עולמים.

הסידור המאיר עיניים

באחד הימים, שב רבינו מהדרך, והביא עמו סידור חדש ונאה בעל אותיות גדולות ומאירות עינים. בנו בבא סאלי זיע"א שהיה אז כבן תשע שנים, התענין בסידור המאיר עיניים, זה מצא חן בעיניו, והוא ביקש מאביו שירשה לו להשתמש עמו. ענה לו, דע לך בני, כשאני מתפלל בסידור, אינני מוציא את עיני ממנו, את כל התפילה מראשיתה ועד סופה אני קורא בו, אינני מדלג אות ולא מחסיר הגיית תיבה.

חוששני, שאם לא תתפלל בסידור כדרך שאני מתפלל בו, אז יתבעני הסידור לדין על שהוצאתיו מרשותי, ומסרתיו לידי מי שאינו נוהג בי את כל מנהגי התפילה שלי.

לאחר שהרבה להפציר, ונתן את הבטחתו כי לא יחסיר אות אחת מהתפילה, נאות לו, ואף מסרו לו במתנה גמורה. כמה ימים לאחר שהעניק לו את הסידור, אמר רבינו לבנו, חזק וברוך, היום שאלתי את הסידור כיצד אתה מתפלל בו, ואמר לי שהוא שש ושמח על שנתתיו לך במתנה, כי אתה מתפלל בו כיאות, ואינך מחסיר בתפילתך אפילו אות אחת.