המקובל חכם רבי אברהם אבוחצירא זי"ע

רבי אברהם נולד בשנת תרע"ה בתאפיללאת שבמרוקו, לאביו הגדול ה'בבא חאקי' זיע"א, בנו של רבי מסעוד אבוחצירא זיע"א, בנו הגדול של מרן ה'אביר יעקב' רבינו יעקב אבוחצירא זיע"א, ולאמו הצדקנית הרבנית אסתר ע"ה, בתו של רבי דוד אבוחצירא זיע"א, ששימש כסנדק בבריתו של רבי אברהם.

מעת עומדו על דעתו היה מתלווה לסבו רבי דוד, שהיה אוהבו ומחבבו מאוד. בצילו הגדול גדל רבי אברהם וינק אורחות חיים של קדושה וטהרה. לימים, העידו כל רואיו, כי רבי אברהם היה ממש זיו אקונין של סבו הגדול ע"ה, שהיה דומה לו מאוד בפניו ובקומתו.

נשא לאישה את הרבנית רחמה ע"ה, בתו הגדולה של הבבא סאלי זיע"א, אשר היתה עזר כנגדו וסייעה לו בכל מפעליו. לאחר נישואיו ישב ושקד על התורה עם בן דודו רבי מאיר אבוחצירא, בישיבה בבודניב ולאחר מכן בישיבה בארפוד.

בהיותו בן ל"ד שנים, בשנת תש"ט עלה לארץ הקודש עם אביו רבי יצחק ובני המשפחה. אביו השתקע ברמלה ורבי אברהם קבע את מושבו ביבנה, שם התמנה לכהן רבה של יבנה והנהיג את קהילתו בעוז.

בשנת תשי"א עלה דודו וחמיו רבינו ישראל אבוחצירא, ה'בבא סאלי', לארץ הקודש והשתקע בבית חתנו ולאחר זמן מה שאל אותו 'איה יבנה וחכמיה', ובירכו רבי ישראל שהקב"ה ישלחו לו תומכים ומסייעים ויצליח דרכו בהקמת תלמוד תורה וישיבה, ואף הושיט לו סכום כסף להשתתפות במצווה.

וכך, באותו שבוע, פתח רבי אברהם את התלמוד תורה הראשון ביבנה, ובאותה שבת דרש בכל העיר על פתיחת התלמוד תורה והישיבה, וביום ראשון כבר נהרו עשרות תלמידים.

במשך עשרים שנה הנהיג את קהילתו ביבנה, עד שלאחר הסתלקות אביו הגדול זיע"א, נענה להפצרות הרבות שישב על כסאו של אביו ועבר להתגורר ברמלה ולכהן בה כרב העיר.

כעבור כמה שנים, חלה רבי אברהם את חוליו האחרון ולמרות הסבל והמכאוב קיבל עליו דין שמים באהבה וחיזק את כל הסובבים אותו. ביום כ"ב כסלו תשל"ד, נצחו אראלים את המצוקים ונתבקש רבינו לישיבה של מעלה.


איזה קשר יש לחכמה עם נר חנוכה?...

'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם' (דברים יא, יט) - דרשו חכמינו זיכרונם לברכה בגמרא: 'אתם' כתיב חסר - להראות לנו שעל האב ללמד את בנו. אם כן, לא נחשוב כיוון שהבן הולך כבר לבית הספר האב פטור מללמד אותו, אדרבא לשאול אותו: מה למדת מה עשית? - אם אין לו אפשרות כזאת שילמד אותו, לכל הפחות ישאל אותו: האם הולך לבית ספרו? ...

כפי שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'הרגיל בנר חנוכה יהיו לו בנים תלמידי חכמים' - איזה קשר לחכמה עם נר חנוכה? ... איך אנחנו מדליקים הנרות - ליל ראשון מדליקים נר אחד בשני ב', וכן על זה הדרך, כמו שאמרו בית הלל הולכים ומוסיפים. לכן 'הרגיל' - יזכה באמת לבנים חכמים כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה. תלמידי חכמים כל זמן שמבקרים בבית הספר - חכמה תתוסף בהם.

לכן ההורים קשורים בבית הספר ובית הספר קשור בהורים, ההורים יראו שילדיהם מתקדמים בבית הספר, ויהיה קשר עם המורים בכל עניין של הבנים - כל הורה עם בנו.

תולדות אברהם (עמ' רכ"ו- רכ"ז הוצאת הרב אברהם מוגרבי, ירושלים)