הגה"ק רבי שלמה אפרים מלונטשיץ זיע"א בעל הכלי יקר ועוללות אפרים ז' אייר שע"ט
הגאון רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, נולד בלונטשיץ שבפולניה בערך בשנת ש'.
רבו המובהק היה המהרש"ל. תקופה מסויימת שהה בלבוב (למברג) ושימש שם כראש ישיבה, ומשנת שס"ד כיהן כעוזרו של המהר"ל ברבנות העיר פראג וכראש הישיבה בה. ולאחר פטירת המהר"ל בשנת שס"ט מונה לרב העיר.
היה ידוע כדרשן מופלג. חיבר חיבורים רבים בענייני מוסר ויראת שמים, אך התפרסם בזכות ספר דרשותיו 'עוללות אפרים', ובעיקר בזכות פירושו 'כלי יקר' על התורה, שנוסף לפרשנות מעמיקה של הכתוב יש בו התייחסות רבה לענייני מוסר; על שמו הוא מכונה 'בעל הכלי יקר'. היה פעיל בעסקי ציבור, וחבר 'ועד ארבע הארצות'.
העמיד תלמידים רבים, הידועים שבהם הגה"ק ר' יום טוב ליפמן הלר (בעל 'תוספות יום טוב') והגה"ק ר' שבתי הלוי הורוביץ בן השל"ה (בעל 'ווי העמודים').
חיבר עוד ספרים רבים, ביניהם ספר הדרשות 'עיר גבורים', 'עמודי שש' - דרשות בענייני מוסר ותלמוד תורה, 'שפתי דעת' על התורה ו'אורח חיים' על המועדים.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום ז' אייר בשנת שע"ט.
לברך את הבנים בתחילה שיגדלו בתורה
איתא בעוללות אפרים (סי' סי' קלג): "ושמעתי לומדים כי זהו שאמרו רז"ל מפני מה תלמידי חכמים אין להם בנים בני תורה כמותם, לפי שאין מברכין בתורה תחלה", היינו כשמברכין את בניהם 'לאמור ישימך אלקים כאפרים וכמנשה', אין מברכין אותן תחלה שיהיו בני תורה, כי אם בני עושר וכבוד, ובזה יגלו מימות לבבם שהתורה טפילה אצלם, ואין להם הנאה ממנה כלל.
