הגה"ק רבי ישעיה הלוי הורוויץ זצ"ל השל"ה הקדוש י"א ניסן שנת שפ"ו
הגה"ק רבי ישעי' הלוי ממשפחת הורוויץ, נולד בשנת ש"ל לערך בעיר לבוב לאביו הג"ר אברהם זצ"ל תלמיד הרמ"א ומהרש"ל.
בעל "סדר הדורות" מביא מדברי המקובלים שהיתה בשל"ה הק' ניצוץ מנשמת רות המואביה.
קיבל תורה מפי אביו וכן ממהרש"ל השני מלובלין (רבי שלמה לייבוש'ס). עודנו צעיר לימים היה כסאו מונח בין גדולי הדור, וחתימתו מתנוססת יחד עם רבותיו על תקנה של "ועד ארבע ארצות".
שמו יצא לתהלה וקהלות רבות בקשוהו לבוא לכהן פאר בעירם. כיהן ברבנות בכמה קהלות, ביניהן: פראנקפורט, פראג, פוזנא וקראקא. הרביץ תורה לאלפי תלמידים.
בשנת שפ"א עלה לארץ הקודש, ונתמנה לראש העדה בירושלים. גדולי הדור כינוהו "מרא דארעא ישראל". בשנת שפ"ה כאשר צורר היהודים הפחה עלה לשלטון, פרצו חייליו לבתי הכנסיות ועצרו את גדולי ישראל ובראשם השל"ה, ורק לאחר מאמץ ושוחד רב נפדה מכלאו. הוא הוכרח להסתתר מספר חדשים, עד שנמלט לצפת ואח"כ לטבריה.
נסתלק בי"א בניסן שפ"ו (וי"א: ש"צ), ומנו"כ בטבריה. הותיר אחריו ברכה את חיבורו הנודע "שני לוחות הברית", וכן "בגדי ישע" וסידור "שער השמים". (מתוך גל' שבת בשבתו)
ויראה שלא יהא שום יום מימי חייו בלי גמילות חסדים
תוכחת מוסר של גמילות חסדים. 'עולם חסד יבנה' (תהלים פט, ג). על כן יזהר במאד מאד בגמילות חסדים. ויראה שלא יהא שום יום מימי חייו בלי גמילות חסדים, או בגופו או בממונו, או בנפש דהיינו שמלמד תורה עם חבירו או עם בן חבירו. וסימנך: 'חֶסֶד אֵ-ל כָּל הַיּוֹם' (שם נב, ג). על כן, בכל יום ויום יהדר אחר איזה גמילות חסדים, ואז יתנהג עמו הקדוש ברוך הוא במדת החסד.
