הגה"ק רבי יצחק מאיר מגור זי"ע בעל החידושי הרי"ם כ"ג אדר תרכ"ו
הרה"ק רבי יצחק מאיר מגור זי"ע נולד בשנת תקנ"ט במאגנישוב שפולין לאביו הג"ר ישראל ראטנבערג אב"ד מאגנישוב ובסוף ימיו רב בק"ק גור. בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי משה חלפן.
היה מתלמידי המגיד הק' מקאזניץ ובנו הרה"ק רבי משה, הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא והרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע.
בשנת תרי"ט החל להנהיג את עדתו הגדולה בגור. נודע בגאונותו בכל מכמני התורה. נתבקש לישיבה של מעלה בכ"ג אדר תרכ"ו. השאיר אחריו את ספריו חידושי הרי"ם על שו"ע ועל מסכתות הש"ס, "ספר הזכות" על התורה ועוד. זי"ע.
אליהו הנביא יהיה סנדק
פעם כיבד אברך אחד את הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' זיע"א בסנדקאות, וביום הברית מילה לא רצה חותנו של האברך, שהיה מתנגד, רק שהוא בעצמו יהיה הסנדק, ולא נתן בשום אופן להתרצות שהרה"ק יהיה הסנדק. האברך היה לו צער רב והלך אל ה'חידושי הרי"ם' וסיפר לו צרת נפשו. השיבו הרה"ק ואמר, אל תצטער כלל וכלל, שבודאי יהיה אליהו הנביא בעצמו סנדק, שבאמת אליהו בא אל כל ברית מילה והוא רוצה לקחת הסנדקאות, רק כשאליהו רואה תלמיד חכם וירא שמים מחזיק כבר הילד, מוותר לו המצווה, אבל לא כן בנידון דידן, כשיהיה חותנך סנדק, בודאי לא יעזוב אליהו הנביא רק יהיה לו סנדקאות, והניח דעתו של האברך.
(ספיר ויהלום פר' תזריע ע"ח - הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
'ירושלים מתפתחת מאד, ובונים את ירושלים כמו את ווארשא ביפיה'
חסיד אחד שינה את מקום מגוריו ועלה להתיישב בירושלים עיר הקודש, וכתב לרבו הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע שבעזרת השם "ירושלים מתפתחת מאד, ובונים את ירושלים כמו את ווארשא ביפיה".
כשקיבל החי' הרי"ם את המכתב חייך ואמר למקורביו: "אטו על זה מחכים אנו יותר מאלפיים שנות הגלות שירושלים תהיה כמו ווארשא?...
אלא תקוותינו שיבוא גואל במהרה ואז כל לבינה של ירושלים תעורר את לב האדם שיש בעל הבירה, וכל שער ירושלים ידקור את לב האדם להתעורר לאהבת ד', כדכתיב (ישעיה נד, יב) "ושעריך לאבני אקדח" מלשון קודח (שבת קג.) "וכל גבולך לאבני חפץ" שכל גבול ירושלים יתן חשק ורצון לחפוץ להתקרב את ד' אלוקינו בלב שלם.
