הגה"ק רבי יחזקאל קאצינאלבויגן זצ"ל אב"ד אה"ו וב' שו"ת כנסת יחזקאל כ"ג תמוז תק"ט

רבינו יחזקאל קאצינאלבויגן נולד בעיר בריסק דליטא, ביום ח"י כסלו שנת תכ"ח או תכ"ט (הוא עצמו מסופק בזה כמ"ש בתחילת צוואתו) לאביו הדיין דמתא הגאון רבי אברהם זצ"ל, ולאמו בת רבי בצלאל בן הגאון רבי בנימין אהרן סלניק זצ"ל - בעל שו"ת 'משאת בנימין'.

בהגיעו להוראה נקרא לשמש ברבנות בכמה קהילות במדינת ליטא, ביניהם, בעיירה זעטיל ורוז'נאי שבאותו מחוז, ומשנת תס"ד כיהן ברבנות קיידאן ובירז שבזאמוט. בשנת תע"ג "אקריון לי פסוקא בחלמא או"ה למושב לו", ולמחרת ביום ד' אייר נתעלה על מרומי קרת והוכתר לשבת בראש הקהילה הגדולה אלטונא, אחת הקהילות החשובות ביותר, אשר נודעה בשם - אה"ו, על היותה כוללת עמה את קהילות הקודש האמבורג וואנדסבעק, עליהן הומלץ הפסוק (תהלים קלב, יג): "כי בחר ה' בציון או"ה (-אלטונא, האמבורג, וואנדסבעק) למושב לו".

שלשים ושש שנים מלך רבינו באה"ו עד אחר הגיעו לגבורות, בה חיבר את ספריו: שו"ת 'כנסת יחזקאל' (אלטונא תצ"ב), 'לחם יחזקאל' - על גפ"ת ורמב"ם (לא נדפס), 'מים יחזקאל' - דרושים על התורה (פאריצק תקמ"ו).

רבינו נפטר בשיבה טובה, בהיותו בן פ"א, ביום כ"ג תמוז שנת תק"ט.

תל תלפיות, תל שהכל פונים אליו

בעמדו על משמרת הקודש בג' קהילות אב"ו, נעשה תל תלפיות, תל שהכל פונים אליו, גדולי ישראל די בכל אתר ואתר הפנו אליו שאלותיהם, ובקשו הכרעותיו בהרבה סוגיות, בין הפונים הרב דוד אפפענהיים אב"ד דק"ק פראג (סימן כה, כו, כז), הרב שלמה איילאן, הרב יעקב קאבלענץ בהעמ"ח שו"ת שב יעקב, והרב יעקב רישר בעהמ"ח שו"ת שבות יעקב ומנחת יעקב וכו'. 

ובשאלה נ"ב כתב הרב שבות יעקב:

'הגיע לידי מראה יחזקאל הן הן מעשה הרכבה, מגלה עפה ככתובה פנים ואחור למעלה ולמטה, עד תהום רבה, מנגה בקרב דאורייתא, צפונה ונגבה, ימים על ימי מלך תוסף עד זקנה ושיבה טובה עץ חים למחזיקים בה, ידעתי גם ידעתי דמר לא צריך לא לגמרא דידי ולא לסברא, ועמך שריה נהורא, מי כמוהו מורה, קולע אל השערה מה אדע אשר לא מרה. אך גודל ענוותנותו ורוחו הנשברה תרביני לומר נמטי שבא מכשורא, ואין מסרבין לגדולי תורה וכו".