הגה"ק רבי דב בעריש וויידנפלד זצ"ל גאב"ד טשעבין י' חשוון תשכ"ו
הגאון רבי דב בעריש וויידנפלד מטשעבין זצ"ל, נולד בעיר הרמילוב ביום ה' שבט תרמ"א, לאביו הגה"ק רבי יעקב זצ"ל אב"ד דשם ומח"ס כוכב מיעקב.
למד אצל אביו עד שנתייתם ממנו, ואח"כ למד אצל שני אחיו הגדולים.
מנעוריו התמיד מאוד בלימוד התורה ולילות שלמים יש לאורו של נר דלוק שקוע בהתלהבות אש אהבת התורה. בצעירותו כבר החליף תשובות עם גאוני דורו שהעריכוהו ביותר.
מיאן לקבל עליו משרת הרבנות, עד שנת תרע"ח נתנה לדומ"ץ בטשעבין, ואח"כ בשנת תרפ"ג לרב העיר, ויסד את ישיבתו "כוכב מיעקב" על שם אביו.
בשנות הזעם גורש לסיביר, ומשם עבר לבוכרה עש שבשנת תש"ו בפרוס חג הפסח הגיע לארץ הקודש ונתיישב בירושלים. שם יסד מחדש את ישיבתו המפורסמת "כוכב מיעקב - טשעבין" אשר יצא שמה לתהילה, ויצאו משם גדולי תורה.
נדפס ממנו שו"ת דובב מישרים ג' חלקים, נלב"ע ביום עש"ק י' חשוון שנת תשכ"ו, ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
כל הש"ס היה פרוש לפניו כשמלה...
על גדלותו של הגאב"ד דטשעבין זצ"ל היה (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל) מרבה לדבר, באחד השיחים בימי חול המועד נסבו הדברים אודות גדולת האחרונים בדורות שלפנינו שכל הש"ס היה פרוש לפניהם כשמלה, ואחד היושבים התבטא: נו, "אמאליגע אחרונים". הגיב מרן זצ"ל, למה אתה אומר "אמאליגע", הרי גם אנו בעינינו ראינו כן פעמים רבות אצל הגאון מטשעבין זצ"ל, והביא את הדוגמא דלהלן לפני המסובין בסוכתו:
בהגהות רעק"א (או"ח סימן רכ"ו) נסתפק לענין ברכת האילנות על אילן של ערלה אם ליהנות בהם היינו דווקא כשמותר ליהנות מאילן זה או גם באילן ערלה מברכין, כשעלה הנדון פעם במסיבת ת"ח בביתו של הגאב"ד דטשעבין אמר על אתר כי יש להוכיח שמברכין מהמשנה במעשר שני (פ"ה מ"א) והובאה בבבא קמא (סט, א) שאילן ערלה מציינין אותו בחרסית, ורשב"ג פליג וסבירא ליה דדוקא בשביעית יש לציין על האילנות להציל בני אדם, אבל בשאר שנים אם באים ליטול שלא ברשות משדה שלו אינו צריך לציין להצילם דהלעיטהו לרשע וכו', ואם נימא שאין מברכים עליו ברכת האילנות יהי' צריך לציין שלא ייכשלו לברך עליהם ברכה זו ויעברו בלאו דלא תשא.
ואמנם בשו"ת דובב מישרים (חלק ג' סי' ה') הביא דבר זה בלשון "ודמות ראיה נראה לי". אך בפעם ראשונה כאשר ראינו ושמענו איך שהרב מטשעבין כשנשאל שאלה זו מגיב על אתר שלכאורה גמ' ערוכה היא, ראינו כמה רחבה ומקיפה שליטתו במכוני הש"ס.
