הגה"צ רבי חיים מוואלאזין זי"ע בעל 'נפש החיים' י"ד סיון תקפ"א
רבינו רבי חיים מוואלאזין זצ"ל, נולד בשנת תק"ט לאביו הגאון רבי יצחק זצ"ל.
למד אצל הגאונים ה"שאגת אריה" ורבי רפאל מהאמברוג זצ"ל. והיה תלמיד מובהק של הגר"א מוילנא זצ"ל.
רבינו כיהן כאב"ד וואלאזין והקים את ישיבת וואלאזין המפורסמת. מחיבוריו; שו"ת חוט המשולש, נפש החיים ועוד.
בין תלמידיו נמנו ה"משכנות יעקב" וה"בית דוד". בהקדמת ספר "תקלין חדטין" על מסכת שקלים כתב על רבינו: "כי לא חסר לו כלום מהמעלות שמנו חכמים שהתורה נקנית בהם..."
הגר"ח נתבקש לישיבה של מעלה בי"ד סיון שנת תקפ"א ומנו"כ בוואלאזין.
מה שסיפר ה'בית אברהם' על גדלות בעל הנפש החיים
הגאון רבי יוסף דוד הלוי סולובייציק, בנו של הגאון הרב מבריסק זי"ע, סיפר להגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל, מה ששמע מהאדמו"ר הבית אברהם מסלונים זי"ע. היה זה בעת שהבית אברהם הגיע לבריסק, לדון בענין הנוגע לכלל עם הרב מבריסק רבי יצחק זאב, בסיום שיחת הצדיקים, הורה הרב מבריסק לבנו רבי יושע בער, ללוות את הבית אברהם עד תחנת הרכבת.
כשחזר לביתו שאלוהו אביו הרב מבריסק, מה שוחח אתך הרבי מסלונים? וסיפר: הרבי דיבר אודות גדלותו של הגאון רבי חיים מוואלוזין ה"נפש החיים", שגדלותו וצדקותו מפורסם ברבים במשך הדורות, וספרו החשוב הוא אבן יסוד ולימוד לרבים. רבי חיים מוואלוזין היה גדול תלמידי הגר"א זי"ע, ולמרות שהיו להגר"א מאות תלמידים גדולים בתורה ועילויים, מי שזכה בעיקר ששמו התפרסם לדורי דורות הוא בעל נפש החיים.
הרבי מסלונים סיפר: כי בעת המחלוקת הידועה בין החסידים והמתנגדים, התאספו תלמידי הגר"א בראשות רבם, והטילו חרם על החסידים ההולכים לאורו ולנתיבותיו של נר ישראל הבעש"ט זי"ע. לאחר שחתמו על כתב החרם, שלחו מספר תלמידים מובחרים לוואלוזין, כדי להחתים את רבי חיים על כתב החרם. רבי חיים מוואלוזין סירב לחתום, וכששאלוהו הכיצד? והרי הרבי הגר"א הסכים עמנו וסמך את ידו, והרבי הגר"א הוא בבחינת מלאך ה' צבקות, ואיך ניתן לסרב לדבריו? השיב להם רבי חיים, הנה בפרשת העקידה כתוב "ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה, על אחד ההרים אשר אמר אליך". הקב"ה בכבודו ובעצמו כביכול הורה לאברהם אבינו להעלות את בנו על המוקד. ואילו בהמשך כתוב "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם, ויאמר הנני, ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה".
וקשה מדוע כשקיבל אברהם את הציווי על הקרבת בנו לעולה, היתה הציווי מפי הקדוש ברוך הוא, ואילו ההוראה "אל תשלח ידך", הציווי נאמר על ידי מלאך. אלא התירוץ אמר רבי חיים: כדי לשחוט יהודי צריך לשמוע מפי קודשא בריך הוא לבד, ולא על ידי שליח, אבל כדי למנוע מליטול נפש יהודי, אפשר להסתפק גם על ידי מלאך שהוא שליח הקב"ה. וכאן פנה רבי חיים לחבריו ואמר: נכון הדבר שמורינו ורבינו הגר"א הוא בבחינת מלאך, אבל להחרים יהודים להוציא אותם מכלל ישראל, צריכים לשמוע מפי הקדוש ברוך הוא...
