הגה"צ רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל ראב"ד פרעשבורג ו' אדר תר"ו

רבי דניאל נולד בשנת תקי"ט לאביו רבי בנימין זאב זצ"ל, היה ראב"ד בעיר פרעשבורג בתרופת החתם סופר במשך חמישים שנה.

הכתב סופר העיד עליו בשם אביו מרן החת"ס כי כבר בימי נעוריו היה מפורסם בגדלותו בתורה ובצדקותו. היה מקורב מאוד לרבו מרנא החתם סופר וסייע לו בהנהגת הקהילה בפרעשבורג. קהילות רבות הציעו לו לכהן אצלם כרב, אולם הוא נשאר עד סוף ימיו בפרעשבורג.

בשנת תר"ו שש שנים לאחר פיטרת החתם סופר, נסתלק לגנזי מרומים בהיותו בן שמונים ושבע שנים.

בהלווייתו הספידו הכתב סופר אבד"ק פרעשבורג, על מצבתו נכתבו התוארים: איש אלקים, תפארת הדור, נזר החכמים, צדיק נשגב, סיני ועוקר הרים. חיבר ספר מחנה דן עמ"ס פסחים. נטמן בצמוד לקברו של רבו מרנא החתם סופר בעיר פרעשבורג.

מתלמידיו המובהקים היו הרה"ק האהבת שלום מקאסוב, הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ אבד"ק סארקא בעל ה"ערבי נחל", ועוד. עם פטירת הרה"ק מזבאריז עלה להתגורר בארץ הקודש, וקבע מושבו בטבריה, ברבות הימים עמד בראש עדת החסידים הטבריה ופעל רבות למען בני הישוב בארה"ק.

ביום ה' באדר שנת תקפ"ג השיב הרה"ק את נשמתו ליוצרה, ומנחותו כבוד בבית החיים הישן בטבריה.

הפסק של שינה לגבי אכילת חלב אחרי בשר

הגאון רבי יצחק וייס מווערבוי מביא ('זכרון למשה' מכתב טז): סיפר הרה"ג בעל המחבר ספרי 'דן מדניאל' ושאר ספרים, אודות זקינו הגאון המקובל מו"ה דניאל פרוסטיץ זצוק"ל, שהגיד בשם מרנא החתם סופר זיע"א שאמר לו, שבעיינו בהלכות בשר וחלב, המציא דבר שמה שפסק (ביו"ד סי' פט) לשהות אחר אכילת בשר ששה שעות, דהוא מטעם עד אז זמן העיכול, זה לא נאמר רק למי שאוכל ביממא, אמנם כן האוכל בשר בלילה וישן אחר כך, אף שלא עברו ששה שעות מעת אכילת הבשר, מותר לשתות חלב, באשר על ידי שישן בינתיים ממהר העיכול לבוא, ואחר שבירר מרנא דבר זה הכין לעצמו לאחר שאכל בשר בלילה, כלי אשר בו ניתן חלב עם קפה לשתות אחרי שינה דאיזה שעות, ולפני אשמורת הבוקר כאשר קם מרנא ללמוד ולקח הכלי אשר הכין ופעל בו הקפה לתתו על האור להחם, נשבר לו הכלי ונשפך כל הקפה לארץ, אז אמר: רואה אני שמן השמים אין מסכימים להוראתי זו, אלא לא פלוג חכמים בזמן שהייה אחרי בשר כיומם כלילה זמן אחד להם.

(ספיר ויהלום פר' ראה ע"ח - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)

השדכן של מרנא החת"ס

בשנת תקע"ב נפטר חתנו הצעיר של רבי עקיבא אייגר זצ"ל רבי אברהם משה קלישר רבה שניידמיל, והשאיר אחריו את בתו הצעירה של רע"א, שרל בת ה-22 ושתי בנותיה. רע"א פנה בדחיפות בעניינה לרבי משה סופר רבה של פרשבורג, בשאלה אם בקהילתו ישנו אלמן המתאים לבתו. החתם סופר שהתאלמן זמן קצר קודם לכן, העביר את המכתב למקורבו רבי דניאל פרוסטיץ, והוא פנה במכתב לרע"א והציע לשדך את בתו לרבה של פרשבורג. גם אחיו של רע"א, רבי בונם איגר, רבה של מטרסדורף תמך ברעיון השידוך, והוא יצא לפועל.