הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל בעל לב אליהו כ' אלול תש"ל
רבי אליהו נולד בשנת תרל"ו בעיירה גרייבא שבפלך לומז'ה בליטא. בהיותו בן תשע סירב לעבור עם משפחתו לארה"ב שלא היו בה מוסדות חינוך תורניים, והוא נותר לבדו בלומז'ה. כילד למד אצל רבי חיים לייב מישקובסקי, לאחמ"כ למד אצל רבי אליעזר שולביץ, ובהמשך בבית המדרש בקלם אצל הסבא מקלם ורבי איצלה בלאזר. נישא למרת שרה לאה בת רבי יצחק דוד רוטמן מתלמידי הסבא.
נתפרסם כאחד מאישיה הבולטים של קלם, במלחמת העולם הראשונה נשאר בישיבה עם תלמידיו והמשיך במסירת שיעורים. אחר המלחמה החל במסע בעיירות ליטא ומסר שיחות. בשנות השלושים הגיע ללונדון כחלק ממסע גיוס כספים לישיבה, ושם החל לכהן כראש ישיבת עץ חיים.
בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים, מסר שיחות בבית הכנסת זכרון משה ועוד, וכיהן כמשגיח בישיבת קמניץ. בשנת התשי"א התמנה למנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שבזכרון יעקב.
בשנותיו האחרונות התגורר בבית חתנו רבי קלמן עזריאל פינסקי בשכונת בית וגן בירושלים, נטמן בהר הזיתים.
במה הארכת ימים
בספר "לב אליהו" מובא, ששאלו את הרה"ק רבי אליהו לאפיאן זיע"א, במה הארכת ימים? והוא השיב: מיום עמדי על דעתי לא כעסתי על שום אדם ועל שום דבר.
ורבי אליהו סיפר פעם: שמעולם הוא לא יסר את בניו או אנשים אחרים תיכף כשראה אותם בקלקלתם, כי חשש שמא יוכיחם מתוך כעס, הוא היה מחכה עד שיהיה בטוח כי אין לו בלבו על החוטא שום כעס ורוגז, ורק אז היה מוכיחו.
פעם קרה שאחד מילדיו עשה עוולה גדולה, הוא חיכה שבועיים עד שהרגיש בעצמו שלא נשאר בלבו אפילו שמץ כעס, ורק אז ייסר אותו.
