הגאון רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל גאב"ד מונטריאל - קנדה כ"ז טבת
נולד בעיירה דוקלא בשנת תרע"ב לאביו הרה"ג רבי חיים חתנו של הראב"ד הגאון רב דוד צבי זהמן זצ"ל. למד אצל סבו, ואח"כ נעשה לתלמידו המובהק וחביבו של הגאון האדיר רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין. רבו העיד עליו, כבר אז שהוא יודע 2,200 דפי גמרא בעל פה.
בגיל בר מצוה הדפיס את ספרו הראשון "פרי פנחס", ואח"כ החל לערוך את הירחון התורני "אהל תורה" ובו חידושי תורה מתלמיד החכמים שבדור. לאחר פטירת הרב שפירא נעשה רב פנחס הבוחן לתלמידים החדשים שבאו בשער ישיבת יח"ל.
בזמן השואה הצליח בחסדי ה' להמלט ממחנה ריכוז, ואח"כ הצליח לגנוב את הגבול מהשטח הסובייטי לליטא, משם נסע דרך סיביך לקובה וגורש לשנחאי. בשנת תש"א הגיע לקנדה, ואת פרשת תלאותיו תיאר בספר זכרונות שהוציא בשנת תש"ה. בקנדה נתקבל כמרא דאתרא בקהילת "עדת ישורון" במונטריאול וראש ישיבת "מרכז התורה". אחד כך נעשה ליו"ר ועד הרבנים והגאב"ד דמונטריאל קנדה, והרב הראש למדינת קנדה.
הרב הירשפרונג היה משיירי כנסת הגדולה של גאוני פולין, והיה נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר בדורנו בש"ס ופוסקים השגורים על לשונו בעל פה, וזאת בנוסף לחריפותו הרבה שהתבטא בשעוריו העמוקים ובחידושי תורה שלו, עם זאת, הרי היה עניו ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. רודף שלום, בעל חסד, ועוסק בצרכי ציבור באמונה.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ז טבת תשנ"ח.
אי נכון הדבר להעיר הבחורים בישיבה על ידי פעמון
מסופר שבישיבת חכמי לובלין היה משתמשים בפעמון להעיר את הבחורים, ועוררו להגאון המהר"ם שפירא זצ"ל שלא מתאים להיות בישיבה פעמון להבדיל כמו בבית תיפלתם של הגויים.
פנה הגר"מ שפירא אל הגאון רבי פנחס הירשפונג זצ"ל [לימים אב"ד מאנטריאל] ושאל אותו מה כבודו אומר לשאלה הזאת. ענה לו על אתר, שבמסכת שבת (דף נ"ח ע"ב) ברש"י ד"ה 'ולמטפחות ספרים' כתב: "כשנושאין אותן לבית הכנסת שהתינוקות של בית רבן קורין שם, מקשקשין הזגין והתינוקות שומעין ובאין עכ"ל. הרי להדיא דמותר.
(ניצוצי אש פנחס - עמ' קיא)
אם לא קיבלנו את התורה לא היה לנו דברי ה'מרדכי' הללו
איתא בגמ' (שבת דף פח.) אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא.
הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל הקשה בזה לפני הגאון רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל, דהלא כתב המרדכי (גיטין סימן שצד) דתלוה וזבין מחמת אונס מיתה אפילו הכי הוי זבינא דגמר ומקני, וא"כ תו ליכא מודעא רבה לאורייתא.
וענה לו הגר"פ, הא אם לא קיבלנו את התורה לא היה לנו דברי ה'מרדכי' הללו, ויש לנו מודעא רבה אף על דברי ה'מרדכי' הללו, שקיבלנו דבריו אלו באונס...
