הגאון רבי מיכל יהודה [ב"ר משה דוד] לפקוביץ זצ"ל ראש ישיבת פוניבז' בעל מנחת יהודה כ"ו סיון תשע"א

נולד בוולוז'ין לאביו הגאון רבי משה דוד ליפקוביץ. בילדותו, למד ב"חדר" המקומי, ובנוסף, אביו שכר עבורו מלמדים פרטיים, ומימן זאת ממשכורתו הדלה. בגיל שתים עשרה, נסע ללמוד בישיבה הקטנה בלידא, ואת בר המצווה חגג עם חבריו בישיבה, ללא הוריו שנותרו בוולוז'ין. כעבור זמן, נסע לווילנה ללמוד בישיבת רמיילס אצל ראש הישיבה, רבי שלמה היימן, אותו החשיב לרבו ומורו המובהק. לימים, הוציא לאור את שיעוריו בספר "חידושי רבי שלמה". כעבור שלוש שנים, שב לביתו בוולוז'ין.

בשנת תרצ"ו, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, הודות לסרטיפיקטים שהשיג אחיו הגדול, אריה לייב, שעלה לארץ כבר בשנת תרפ"ד. הוא למד בישיבת חברון בירושלים, והיה מקורב לראש הישיבה, רבי יחזקאל סרנא, לרבי אהרון כהן ולמשגיח, רבי יהודה לייב חסמן. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התקרב לרבי איסר זלמן מלצר, השתתף בשיעוריו בסדר קדשים ואף קבע עמו סדר לימוד שבועי. כעבור זמן, התקרב אל מרן החזון איש והיה מתלמידיו הקרובים.

בל"ג בעומר ה'ת"ש, נישא לבת הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ, רבה של ז'אבינקה וראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק. השדכן היה מרן החזון איש, אשר אף הובילו לחופה. מיד לאחר נישואיו, התמנה לכהן כר"מ בישיבת תפארת ציון. בין תלמידיו בישיבה נמנו מרנן הגאונים רבי חיים קניבסקי, רבי נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן ורבי דב צבי קרלנשטיין. במקביל, למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה ובכולל חזון איש (שנקרא אז "כולל זיכרון מאיר").

באותה תקופה, ייסד שיעור מיוחד לבעלי בתים תורניים בבית מדרשו של החזון איש. לעיתים, היה החזון איש מקשיב לשיעוריו בהנאה מרובה. לאחר פטירת החזון איש, עבר השיעור להתקיים בביתו של אחד המשתתפים, והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות.

בתחילת שנות ה'תש"י, ייסד הרב כהנמן גאב"ד פוניב'ז את ישיבת פוניבז' לצעירים (לגילאי שלוש עשרה עד שבע עשרה), ומינה את הרב ליפקוביץ לעמוד בראשה, יחד עם מרן הגראי"ל שטיינמן. הרב ליפקוביץ מסר בה שיעורים במשך כשישים שנה, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים. בסוף שנת תשס"ט, הפסיק את מסירת שיעוריו בישיבה בשל חולשתו.

בשנותיו הראשונות כראש ישיבת פוניבז' לצעירים, הקים כולל ללימוד סדר טהרות בימי שישי ושבת. בין חברי הכולל היו גדולי תורה נודעים, בהם רבי משה שמואל שפירא, רבי ברוך רוזנברג ורבי משה דויטש, מתלמידי החזון איש ומחבר הספר "זיו הים". בשנת תשנ"ח, ייסד רשת כוללים ארצית ללימוד סדר טהרות בראשות נכדו, הרב יצחק קורלנסקי.

רבינו נפ' ביום שלישי, כ"ו בסיוון תשע"א, יום השנה לפטירת חותנו, רבי אברהם יצחק גרשונוביץ. ההלוויה נערכה ביום פטירתו בבני ברק, אל בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'. בצוואתו, ציווה שיספידוהו רק שני בניו, וביקש להימנע מלתאר אותו בתארים "גאון" ו"צדיק". 

שיעור בחינוך

הפסוק "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" (במדבר א, ב) פותח את פרשת במדבר במנין בני ישראל. רש"י מסביר מתוך חיבתן לפניו מנאן.

עולה השאלה: מדוע נמנו רק הזכרים ולא הנקבות? מסביר הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל שבעוד שלנשים נאמר "כה תאמר לבית יעקב" בלשון רכה, לגברים נאמרו "דברים קשים כגידין". לכן, הגברים נזקקו לחיבה יתירה, ועל כן נמנו.

סיים רבי מיכל יהודה: ומכאן לימוד חשוב לחינוך: כאשר פונים למי שדברינו אליו קשים או למי שמתמודד עם אתגרים, עלינו להעניק לו חיבה וחיזוק מיוחד.

(ארזי הלבנון - במדבר)