הגאון רבי יעקב משולם אורנשטיין זצוק"ל אבד"ק לעמבערג בעל ישועות יעקב כ"ה אב תקצ"ט
הגאון הגדול רבי יעקב משולם אורנשטיין אבד"ק לעמבערג, הנודע על שם ספרו "ישועות יעקב", נולד בשנת תקל"ה לאביו הג"ר מרדכי זאב אבד"ק לעמבערג.
נשא את בתו של הגאון הנגיד רבי צבי הירש הלוי וואהל מיערסלוב, המכונה רבי הירש מייטשיס, ועבר לגור אצלו.
כיהן כאבד"ק זולקאווא ובשנת תקס"ה עבר לכהן לאבד"ק לעמבערג. נסתלק ביום כ"ה אב תקצ"ט לפ"ק.
מליצת ה'ישועות יעקב' כשה'ישמח משה' התקרב לעדת החסידים
אחר שנודע ברבים שרבינו ה"ישמח משה" זי"ע הצטרף לדרך החסידות, אמר הגאון בעל ישועות יעקב בדרך מליצה: "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד" (לשון הכתוב בתהלים יב, ב), שעד הנה היה אפשר לומר שהחסידים אינם יכולים ללמוד, אמנם מעתה "גמר חסיד", שגם החסידים יכולים ללמוד, כי הישמח משה היה גאון מפורסם.
(י"ג אורות ח"ג, עמ' קנד)
תוספות מפורש במסכת סנהדרין
מסופר, פעם אחת ישב הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זצ"ל אצל הגאון בעל ישועות יעקב מלבוב זצ"ל, נכנס אצלם איש אחד וסיפר בבדיחות הדעת כי לאחרונה הכיר מנהג חדש בין חסידים. נזדמן לו לשבות בשבת-בראשית בין חסידי הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זצ"ל וראה אותם רוקדים במשך כל השבת "שבת בראשית אלע אין איינעם" [=כולנו כאחד]", התפלא הגאון מלבוב, ואמר מילא אם אין עוסקים בתורה עוסקים בשירות ותשבחות, אבל לבלות כל השבת בדברים שלא נשמעו מעולם, אתמהה! השיב לו הרב מקאמינקא הלא הוא תוספות מפורש במסכת סנהדרין דף לז ע"ב ד"ה מכנף!
התוספות שם מצטטים מ"תשובת הגאונים" שמלאכי מעלה אומרים שירה בכנפיהם. ושש כנפים לאחד וכל כנף אומר שירה אחת ביום אחד מששת ימי החול, ובהגיע יום השבת אומרים המלאכים לפני המקום: רבש"ע, אין לנו עוד כנף לומר בו שירה! והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר לפני שירה והם ישראל שנאמר (ישעי' כד, טז) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ", ואז נעשים המלאכים טפלים לישראל ואומרים שירה עמהם.
והנה הרי אמרו חז"ל (בר"ר א, ד) שהמלאכים נבראו ביום השני, ורק אז התחילו לומר שירה נמצא שבשבת בראשית נותרה להם עוד כנף לומר בה שירה ולא הוצרכו להיות טפלים לישראל אלא היו שווים עמהם, ומכאן המקור לשירה זו של שבת בראשית כולנו כאחד...
