הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל

הגאון רבי חיים קרייסווירטה אב"ד אנטוורפן שבבלגיה זצ"ל, נולד לאביו הג"ר אברהם יוסף ושרמן הי"ד אב"ד וואיניטש ומ"ס בית אברהם בשנת תרע"ח מגזע אראלים ותרשישים. יחוסו מגיע לרבנו חיים הכהן רפפורט זצ"ל אבד"ק לבוב. נצר משפחת הגאון הגדול ר' יהונתן אייבשיץ. מגדולי תלמידי ישיבת חכמי לובלין שבפולין. מקורב של ראש הישיבה ואב"ד הגאון ר' מאיר שפירא.

כבר בצעירותו נודע בשקדנותו והתפרסם בתואר העילוי מקראקא. עם פלישת הגרמנים לפולין, הקב"ה עזר לו להימלט לליטא ולאחר מכן עלה לארץ. בסוף מלחמת העולם השנייה חזר לפולין כדי להציל ילדים יהודים, שמצאו מקלט בכנסיה. בשנים תש"ח-תשי"ד עלה לארה"ב ושימש כראש-ישיבה.

בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן בניסיון לבנות מחדש את הקהילה שם, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. פעל רבות למען יתומים ואלמנות. השיא כלות רבות. לא הייתה כלה בעולם שפנתה אליו והוא לא סייע לה בסכומים אדירים.

נודע בחסדיו המרובים והמופלאים. חילק את כל משכורתו לנזקקים. ענוותן. גאון אדיר. בעל חסד מופלא. ייסד את ישיבת מרכז התורה בישיבה בירושלים.

נתבקש לישיבה של מעלה ביום ט"ז טבת שנת תשס"ב חי כ-פ"ג שנים. ציונו בהר-המנוחות בחלקת הרבנים החדשה בירושלים. בהלווייתו השתתפו אנשים מכל רחבי אירופה.


מדוע ביקש הרב לומר שבע ברכות מתוך הסידור

הראש ישיבה הרב טרגר זצ"ל סיפר, כשעשה שבע ברכות לרגל נישואיו של בנו ר' יצחק הי"ו עב"ג בתו של האדמו"ר מנובומינסק הצדיק ר' יעקב פרלוב שליט"א (זצ"ל), היה גם הרב הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ"ל נוכח, וגם הגאון הרב אלישיב זצ"ל, וכיבדו את הרב קרייזווירטה להגיד את שבע הברכות.

הרב זצ"ל ביקש לא לסטות ממנהגו, וחיפש סידור.

הרב אלישיב ידע והכיר את רבנו, וגם ידע שרובו ככולו מן הש"ס שגור בפיו, הביע את פליאתו בבדיחותא, על מה ולמה זקוק הוא לסידור, הרי גמרא מפורשת היא בכתובות (ז:).

הרב חייך ולא הגיב.

אבל הני תרי אחים, בניהם החשובים של הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל העירו, שהרב מבקש סידור, כי חושש הוא שלא ידע היכן להפסיק...

(מים חיים, עמ' קצז)

 

יש לי תירוץ ששוה מאתים אלף, אגיד לך אותו ותביא את העודף...

שני הגאונים, רבי משה שמואל שפירא ורבי חיים קרייזווירטה זצ"ל, נפגשו, והתפתחו ביניהם הדו-שיח הבא.

רבי משה שמואל: יש לי קושיא בשבילך ששוה מאה אלף דולר, שוה לך לשמוע?

רבי חיים: כן. ורמ"ש אמר לו את הקושיא.

רבי משה שמואל: נו? היה שוה את הכסף?

רבי חיים: כן, קושיא טובה, היה שוה.

רבי משה שמואל: נו, אז תביא את הכסף...

רבי חיים: יש לי עליה תירוץ ששוה מאתים אלף, אגיד לך אותו ותביא את העודף...

(ומתוק האור, ערך אברהם אבינו עמ' תרד)