הגאון רבי דב בערל אייזנשטיין זצ"ל ראש ישיבת קרית מלך י' אדר תשס"ג
הגאון רבי דב בערל אייזנשטיין זצ"ל נולד בשנת תש"י בשיקגו שבארה"ב. בצעירותו למד בישיבה בשיקגו אצל הגאון רבי מרדכי רוגוב זצ"ל מח"ס עטרת מרדכי וכן אצל יבלטו"א הגר"י פרלוב האדמו"ר מנובומינסק שליט"א אשר כיהן כר"מ בישיבה.
כבר בצעירותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים, עמלו ויגיעתו בתורה, התמדתו הגדולה היתה לשם דבר. בהיותו כבן כ' עמד יחד עם אחיו בראש קבוצת בני ישיבה שחשקה נפשם לגלות למקום תורה - ישיבת מיר המעטירה שבירושלים עיה"ק, לקנות תורה מפי גאוני התורה מרן רה"י שה"ת הגאון רבי חיים לייב שמואלביץ זצ"ל ומרן רה"י הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל. במחיצתם של ארזי הלבנון עלה הגר"ב זצ"ל ונתעלה בעמל התורה ויגיעתה, והיה לאחד מהאריות שבחבורת בחירי הלומדים דישיבת מיר.
לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבות "בית התלמוד", "יד אהרן" ו"בית ישראל". לאחר מכן, יסד עם הגר"י נויבירט זצ"ל את ישיבת "חכמת שלמה" בשכונת בית וגן בירושלים ובה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים. ובשנותיו האחרונות עמד בראש ישיבת קרית מלך בבני ברק.
בכל הישיבות בהן הרביץ תורה, היה משקיע את כל כולו במסירות נפש למען תלמידיו, וקירב כל אחד ואחד מהם, היה מחנך גדול אשר הקרין ממידותיו הנעלות על כל צעד ושעל, מעודו נתייחד באהבת התורה אשר בה שגה תמיד, ולא זז מחבבה עד יומו האחרון.
גם בתקופת חייו האחרונה בעת אשר התייסר בייסורים קשים אותם קיבל באהבה, המשיך ביגיעת התורה לילות כימים ובהרבצת תורה והעמדת תלמידים עד יומו האחרון ממש. כאשר יום לפני פטירתו נסע למסור שיעור בישיבה בבני ברק, והיה למופת ודוגמא למסירות נפש ללימוד התורה.
ביום י' אדר א' תשס"ג, נלב"ע לבית עולמו כשהוא בשיא פריחתו בן נ"א שנים ומרביץ תורה במסירות אין קץ.
"אני מחפש חברותא, התואיל ללמוד עמי"
הגר"ב זצ"ל, בהיותו מראשי הלומדים בישיבת מיר המעטירה בירושלים, השפיע רבות על דברים רבים בהנהגת הישיבה הק' מהם שנושאים פירות עד היום הזה: כאשר היו מתלמידי הישיבה שלא נכנסו לשיעורים, דאג שיאמרו "חבורות" ברבים וסידר שהחבורות יאמרו דווקא בהיכל הישיבה ולא בחדרים סמוכים, ואף שבתחילה לא הבינו כל כך מה רצונו בזה, לבסוף נוכחו לראות עד כמה השפיע הדבר על הריתחא דאורייתא בישיבה, גם היה ממייסדי החבורה ללימוד סדר קדשים.
בהיותו אברך בישיבה, קבל על עצמו לדאוג לכל בחור שיהיה מסודר בחברותות, היה זה בעקבות משפט ששמע מרבו מרן הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שאמר: איך אפשר לישון בלילה, כשיש בחור שאין לו חברותא". הגר"ב זצ"ל שהדברים חדרו ללבו הגדול, החל מאותו היום לדאוג שכל תלמיד בישיבת מיר יהיה מסודר עם חברותא.
וכשאירע שבחור לא מצא חברותא והיה זה כבר לקראת סוף הזמן, ניגש אליו הגר"ב ואמר לו: "אני מחפש חברותא, התואיל ללמוד עמי". גם בשאר עניינים שנגעו לצורת הישיבה והנהגותיה, היה מהעומדים בראש, לשמור בעוז את משמרת הקודש.
