הגאון רבי אריה לייב העליר זצ"ל בעל קצות החושן י"ט טבת תקע"ג

שיתוף

הגה"ק רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן העליר זצ"ל נולד בעיר קאלוש בשנת תק"ה, לאביו רבי יוסף ב"ר יחיאל מיכל הכהן.

בצעירותו התמנה רבינו כרבה של העיר רוזניאטוב שבאזור גליציה, ובשנים שלאחר מכן כיהן כרב בעוד הרבה ערים ועיירות באזור גליציה. בשנת תקמ"ח, בהיותו בן ארבעים ושלש, נקרא לשמש כאב"ד בעיר סטרי שבאוקראינה עד לפטירתו, ובה מנוחתו כבוד.

מסופר על רבינו הקצות החושן זצ״ל שהיה עוסק בתורה מתוך הדחק, כי היה עני ואביון, עד כדי כך, שהקור שרר בביתו ולא היה לו במה להתחמם, כי אם בכר וכסת, ושם היה מניח את הדיו בו כתב את חידושיו הרבים, למען יהיו תחת החום, ולא יקפאו מרוב הקור. ומתוך לחץ זו הדחק הצליח לכתוב את ספרו 'קצות החושן' (המכונה בקצרה בפי הלומדים "הקצות"), שהוא אחד הביאורים החריפים והעמוקים ביותר על השולחן ערוך חלק חושן משפט, ספר אשר השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות ועל לומדי ההלכות בכלל.
רבנו חולק בספרו על גדולים וחכמים, ואכן הגה"ק רבי יעקב מליסא משיג עליו בספרו 'נתיבות המשפט' על ה'קצות', ורבינו אף כתב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא משיב על השגותיו של ה'נתיבות'.
כמו כן כתב את הספר 'שב שמעתתא' - חידושים על שבע סוגיות, שהתחיל לכותבם כבר בילדותו.
לעת זקנותו חיבר את הפירוש 'אבני מילואים' על שו"ע אה"ע שיצא לאור אחר מותו.
רבנו שימש כראש ישיבה, ורבים מגדולי ישראל היו מתלמידיו, ביניהם רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל שו"ת אריה, ורבי אשר ענזיל צוזמיר בעל שו"ת מהריא"ז.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ט טבת שנת תקע"ג.

המלצת המגיד מקאזניץ לספר אבני מילואים

סיפר הרב הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן עהרענרייך זצוק"ל הי"ד אב"ד שאמלוי שסיפר לו דודו הגאון מו"ה נפתלי הכהן זצ"ל אב"ד מאד, שבעת שהיה בלבוב אצל הגאון המפורסם רבי צבי אורנשטיין אב"ד לבוב והשתעשע עמו, כשרצה ללכת ולוה אותו הגאון ועמדו על הפתח אמר לו הרב מלבוב: אספר לכבודו מעשה אשר יהיה חשוב מאד אצלו:

הנה הרב הגאון מורינו דוד מפדהייץ זצ"ל, בן הגאון בעל קצות החושן זצ"ל, סיפר לי, כשהדפיס ספר הנפלא 'אבני מילואים' מאביו הקצות החושן לא היה יכול למכרם, יען שהקצות החושן היה מתנגד לחסידים, וכן היה בנו הרב הנ"ל מתנגד גדול, על כן לא קנו ממנו החסידים את הספר, והיה צר לו מאד על זה ולא ידע עצה בנפשו מה לעשות. ובנסעו עמד להנפש אצל איש אחד תלמיד חכם חסיד, וקירב אותו החסיד מאד, שראה שהוא תלמיד חכם ובן הקצות החושן זצ"ל אשר היה נכבד וחשוב מאד בעיניו, והתנצל הרב מ' דוד לפניו שלא יוכל למכור הספרים של אביו זצ"ל. ואמר לו האיש: איעצך עצה שתסע לקאזניץ אל המגיד הקדוש בעל 'עבודת ישראל', ותבקש ממנו מכתב לאנשי שלומו, והוא יקרב אותך ויכבדך ויקנה ממך הספר ויתן לך כתב ואז תמכור כל הספרים שיש לך כרצונך, כי כל האנשים המסתופפים בצלו ימהרו לקנות הספר מכבודו. אך אחת אבקשך, שתזכיר את שמי לפני מו"ר הרה"ק מקאזניץ כי אנו חשוכי בנים ויברכנו להפקד בזש"ק.

וישמע הרב מפדהייץ לעצתו, אף שהיה קשה לפניו ליסע אל רבי, רבן של חסידים, אבל הבין שזה יועיל למכור ספרי אביו זצ"ל, על כן שמע לעצתו וגם הבטיחו שיזכיר את שמו לפני רבו כבקשתו. ואחר איזה ימים בא לקאזניץ והלך אל בית הרב והשתדל שם אצל משמשי הרב שיניחו אותו לכנוס. וכשבא לפניו קירב אותו וישב לפניו, ושאל אותו מה בקשתו. וענה: אני הרב מפדהייץ, בנו של הקצות החושן, והדפסתי ספר 'אבני מילואים', ספר נחמד על שו"ע אהע"ז ממנו זצ"ל, אבל לא אוכל למכרו, ויעצני פלוני בן פלוני ממקום פלוני שאסע אל כבודו לבקש ממנו שיכתוב לי מליצה לאנשי שלומו. ומיד קנה ממנו ספר אחד וכתב לו מליצה טובה.

אבל כשהיה כבר רחוק מקאזניץ נזכר שלא הזכיר את אותו האיש לפני הרבי, ונצטער מאד כי מעל בשליחותו, ושב עם עגלה הקטנה ושבורה שלו לקאזניץ, ובא לפני הרבי ואמר כי נשכח ממנו להזכיר את פלוני בן פלוני שיפקד בזש"ק. ואמר לו הרבי כי המלאך הממונה על הריון בגימטריא ע"ה, יאמר לי מעכ"ת איך נרמז דבר זה. והשיב להרבי, שמבואר בגמרא (נדה טז:) דמלאך הממונה על הריון לילה שמו, שנאמר (איוב ג, ג) 'והלילה אמר הורה גבר', ובגימטריא של לילה הוא ע"ה. והשיב הרבי: יפה אמר כבודו אבל הוא במקום חושך, אני אגיד לו ממקום אור ולא חושך: בפרשת לך כתיב, שהמלאך אמר להגר 'הנך הרה וילדת בן' 'הנך' בגימ' ע"ה, וכיון שהנך בגימטריא ע"ה, על כן יפקד האיש פב"פ בבן זכר.

ונסע משם ומכר אח"כ במחיר טוב כל הספרים, כי כל החסידים קנו הספר בכסף מלא. ואמר הגאון מלבוב לדודי ז"ל: עד כאן סיפר לי הרב ד' דוד מפאדהייץ, ושאלתיו, מה היה עם אותו החסיד, אם פעל ברכת הצדיק או לא, והשיב לי: באותו שנה ילדה לו אשתו בן זכר.