הגאון רבי אריה לייב העליר זצ"ל בעל קצות החושן י"ט טבת תקע"ג
הגה"ק רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן העליר זצ"ל נולד בעיר קאלוש בשנת תק"ה, לאביו רבי יוסף ב"ר יחיאל מיכל הכהן.
בצעירותו התמנה רבינו כרבה של העיר רוזניאטוב שבאזור גליציה, ובשנים שלאחר מכן כיהן כרב בעוד הרבה ערים ועיירות באזור גליציה. בשנת תקמ"ח, בהיותו בן ארבעים ושלש, נקרא לשמש כאב"ד בעיר סטרי שבאוקראינה עד לפטירתו, ובה מנוחתו כבוד.
מסופר על רבינו הקצות החושן זצ״ל שהיה עוסק בתורה מתוך הדחק, כי היה עני ואביון, עד כדי כך, שהקור שרר בביתו ולא היה לו במה להתחמם, כי אם בכר וכסת, ושם היה מניח את הדיו בו כתב את חידושיו הרבים, למען יהיו תחת החום, ולא יקפאו מרוב הקור. ומתוך לחץ זו הדחק הצליח לכתוב את ספרו 'קצות החושן' (המכונה בקצרה בפי הלומדים "הקצות"), שהוא אחד הביאורים החריפים והעמוקים ביותר על השולחן ערוך חלק חושן משפט, ספר אשר השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות ועל לומדי ההלכות בכלל.
רבנו חולק בספרו על גדולים וחכמים, ואכן הגה"ק רבי יעקב מליסא משיג עליו בספרו 'נתיבות המשפט' על ה'קצות', ורבינו אף כתב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא משיב על השגותיו של ה'נתיבות'.
כמו כן כתב את הספר 'שב שמעתתא' - חידושים על שבע סוגיות, שהתחיל לכותבם כבר בילדותו.
לעת זקנותו חיבר את הפירוש 'אבני מילואים' על שו"ע אה"ע שיצא לאור אחר מותו.
רבנו שימש כראש ישיבה, ורבים מגדולי ישראל היו מתלמידיו, ביניהם רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל שו"ת אריה, ורבי אשר ענזיל צוזמיר בעל שו"ת מהריא"ז.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ט טבת שנת תקע"ג.
אני מבין שזה ה'קצות' האחרון שנמכר באמריקה כיום!!
סיפר הג"ר מרדכי גיפטר זצ"ל ר"י טעלז: היה זה אחרי השואה כשרבי אליהו מאיר בלוך זצוק"ל ביקש לפתוח ישיבה בארה"ב, הלכנו יחד לכיוון חנות ספרים אמריקאית, נכנסנו פנימה העפנו מבט על אוצר הספרים, רבי אלי' מאיר אמר לבעל החנות כי ברצונו לרכוש ספר קצות החושן, פשוטו כמשמעו!!
"קצות החושן..." שאל המוכר, כשהוא שולח מבט תוהה, "ספר קצות החושן", הסביר לו שוב רבי אלי' מאיר.
המוכר נכנס פנימה, הוציא סולם, נכנס לחדר הסמוך טיפס והגיע לפסגת אחד הארונות הושיט יד מחטטת ו... הוציא "קצות החושן", אה! ב"ה! הוא מצא... הוא ירד במעלות הסולם ביראת הכבוד, קינח במטלית את האבק, והושיט את הקצות לידינו, הוא היה נרגש, ראינו עליו שהוא מהורהר, הוא שתק זמן קצר, ואז פנה אל הגאון רבי אלי' מאיר ואמר:
שתי בקשות לי אליך, אם באפשרותי:
א. אתה איבדת את משפחתך בשואה נשארת כמעט בודד, שמעתי שאתה חושב ברצינות מעשית על 'פתיחת ישיבה', אתה מעונין לאבד את עצמך בידים!! אם מותר לי לבקש ממך, למה לך, הרי בסופו של תהליך אתה תאכל את הלב ח"ו, אולי תקצר את חייך מכאב וצער, אנא תרחם על מה שנשאר ממשפחתך, כל בר דעת מבין שבאמריקה אין כבר מקום לישיבות מהסוג הזה...
ב. בקשה נוספת, וזו בקשה יותר אישית, הספר הזה שאתה אוחז בידך מאד מרגש אותי, יש לי תחושה שאנו נמצאים ברגע היסטורי, אני מבין שזה הקצות האחרון שנמכר באמריקה כיום!! אין כבר מי שצריך את זה, בבקשה ממך - שמור עליו מכל משמר. ואהי' ברוך לחיים ולשלום...
כשיצאנו הייתי כאוב, סיפר רבי מרדכי, פניתי לרבי אלי' מאיר, למה לא השבת לו, למה לא הבהרתם לו את הסיכוי האמיתי, מדוע שתקתם על דבריו.
רבי אליהו מאיר זצ"ל פנה והביט נכחו בעינים חודרות ואמר באידיש: מה אתה חושב שאתה צודק, לא, הוא הוא הצודק, על פי שכל אכן בידינו הקצות החושן האחרון באמריקה, עפ"י שכל אין יותר מקום לישיבה באמריקה, אך תורה לא מתנהלת עם שכל!! כח של תורה יפרוץ, בכל מקום שיטעו תורה היא תפרח, גם טלז תשוב ותיבנה כאן באמריקה!!!
