הגאון חכם רבי יהודה צדקה זצ"ל

חכם יהודה צדקה נולד לאמו שמחה ולאביו חכם שאול בעיר ירושלים בשנת תר"ע. בילדותו התחנך בתלמוד תורה בני ציון ולאחר מכן המשיך בישיבת פורת יוסף. בשנת תרצ"ד נישא לפהימה בטאט והתגורר בשכונת "גאולה". בשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל".

בשנת תרצ"ז מונה על ידי חכם עזרא עטיה, שהיה רבו המובהק, למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, ובשנת תש"ל נתמנה חכם יהודה צדקה לראש ישיבת פורת יוסף.

חכם יהודה צדקה פעל להחזיר עטרה ליושנה, וידיו רב לו כאחד החלוצים ביסוד רשת החינוך 'מעיין החינוך התורני'. חכם יהודה צדקה העמיד אלפי תלמידים.

בשנת תשל"ט נפטרה אשתו ונשא לאישה את בתו של מימון סודרי שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה.

חכם יהודה צדקה נתבקש לישיבה של מעלה בי"ב בחשוון תשנ"ב ומנוחת כבודו בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

חכם יהודה צדקה חיבר את ספר 'קול יהודה' - דרושים על פרשיות השבוע, חידושים על הש"ס ומאמרים.


ההבדל בין מהפכת סדום ועמורה לשואה

הנה רואים אנו איך שאברהם אבינו ע"ה עמד והתחנן לפני ה' יתברך "אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר" וכן התחנן על ארבעים וחמשה וכו' עד שלבסוף אומר הקב"ה לאברהם "לא אשחית בעבור העשרה", נמצינו למדים שאפילו עשרה צדיקים היה בכוחם להציל את סדום ועמורה שלא ייהפכו.

יש להתבונן, אומר רבי יהודה צדקה זצ"ל בספרו קול יהודה, בענין השואה שהיתה בימינו, שנספו בה אלפי צדיקים, למה לא נשא הקב"ה למקום בעבורם.

אלא, מיישב רבי יהודה, השואה נעשתה בידי בשר ודם, בידי בעלי בחירה, אשר כך טבע ה' שאדם בעל בחירה יכול לפעול ולעשות כרצונו, וכשתגיע השעה ינקום ה' את נקמתו מהם. משא"כ בסדום ה' הוא שהפכה, והוא רחמן, ולכן אף עשרה צדיקים היו מספיקים כדי למנוע את הפיכתה.

(מרגליות היום)

מזונותיו קצובים מר"ה ולא כספו או ממונו

הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל הלך בפרוזדור הישיבה פורת יוסף, ושמע שני אברכים צעירים המשוחחים על הקושי שעתיד לבוא עליהם מחמת עליית מחירי העגבניות הלחם והבשר, קושי של חיים. קיצוצים בתקציב הממשלתי התנהלו באותם ימים ומחירי השווקים עלו.

פנה אליהם הגאאון זצוק"ל, ואמר הגמרא אומרת במסכת ביצה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, לא נאמר 'כל כספיו - כל ממונו' אלא מזונותיו, הקצבה מהשמים היא על אוכל, לא על סכום כסף, אם המחירים ירדו מה יקרה, יהיה לכם פחות כסף, כי הגזירה היא על הלחם ולא על הכסף, ועתה שהמחירים עלו הכסף יתרבה, והלחם ישאר בכמות שנגזרה בראש השנה כאשר המחירים והקיצוצים לא מעלים ולא מורידים, עכ"ד.