הגאון הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד בעל דן ידין ועוד ג' אב ש"ס
הגאון הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי - רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח.
כאשר צרו הקוזקים על נעיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם.
ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש לספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים.
כך היה משה רבינו משכין שלום בין ישראל לשמים
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (א, א). מפרש רש"י, ש"הדברים" הללו ״הן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן״.
הגה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי הי״ד, נרצח על קידוש השם ב-ג׳ באב בשנת ת״ח. יום פטירתו חל בדרך כלל בשבוע שבו קוראים את פרשת דברים. הוא אמר רעיון נפלא בענין תוכחתו של משה:
משל למה הדבר דומה, למלך שאשתו חטאה וגירש אותה מהארמון. גירוש המלכה עורר רעש גדול אצל כל השרים, ויועצו ואהובו של המלך ביקש רשות להיכנס אליו. נענה המלך, והלה החל לגלגל עימו שיחה. דיברו על הא ועל דא, עד שהגיעו לאותו ענין, והמלך סיפר לו מה עשתה המלכה. אמר לו אהובו: "דבר קטן עשתה המלכה, נשים אחרות מצערות את בעליהן פי כמה וכמה! עליך לשמוח בחלקך״.
התרצה המלך ואמר: ״הבה נראה אם מתחרטת היא על המעשה שעשתה, אם כן - אחזירה לארמון".
הלך אותו יועץ למלכה ואמר לה: ״מה עשית למלך? הן אפילו אינך יודעת כמה גדול הוא, וכמה רבה תבונתו. את רואה אותו בתוך הבית, ומחשיבה אותו כאחד האדם, אך מכל קצות תבל באים כדי לשמוע את חכמתו ולראות את הנהגת מלכותו. חטא קטן שאת עושה כלפיו נחשב לעוון גדול!״.
קיבלה המלכה את הדברים ובאה אל המלך. נפלה לרגליו והתחננה לסליחתו.
המלך, שראה את צערה - סלח, ושב השלום לשרור בארמון. למלך אמר היועץ שהמלכה לא עשתה אלא חטא קטן, ואילו למלכה אמר שחטאה גדול.
כך היה משה רבינו משכין שלום בין ישראל לשמים - את עם ישראל הוכיח שעשו חטאים גדולים, ואילו לפני הקב״ה אמר עליהם דברי סנגוריה, שעוונם אינו כה גדול ושימחל להם.
