תפילת יצחק לבנים כדי שיזכה להוליד את יעקב

תָּא חָזֵי - בא וראה, אַבְרָהָם אבינו לָא צַלֵּי קַמֵּי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא דְּיִתֵּן לֵיהּ בְּנִין - לא התפלל לפני הקב"ה שיתן לו בנים, אַף עַל גַּב דְּשָׂרָה אמנו עֲקָרָה הֲוַת - היתה, כי לא רצה להטריח על קונו, ולא סמך על זכותו שראוי לעשות לו נס. וְאִי תֵימָא - ואם תשאל ותאמר, שמצינו שכן התפלל כי הָא כְתִיב - הרי נאמר שאברהם אמר להקב"ה (בראשית טו ג) 'הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע', נמצא שכן התפלל על בנים, התשובה היא שהַהוּא לָאו בְגִין צְלוֹתָא הָוָה - שאמירה זו לא היתה דרך תפילה, @99(נ"א ההוא לא בעי בנין) אֶלָּא רק כְמַאן דְּמִשְׁתָּעֵי קַמֵּי מָרֵיהּ - כמדבר ומשיח צערו בפני ריבונו בדרך סיפור דברים, אבל לא היתה בדרך תפילה ובקשה להפקד.

אֲבָל יִצְחָק כן צַלֵּי עַל אִתְּתֵיהּ - התפלל על אשתו, והטעם שהתפלל דוקא על אשתו בְּגִין דְּהָא אִיהוּ הָוָה יָדַע דְלָאו אִיהוּ - מפני שידע שהוא אינו עָקָר ויכול להוליד אֶלָּא רק אִתְּתֵיהּ - אשתו עקרה, ולכן התפלל עליה.

ומבאר הטעם שיצחק לא נהג כאברהם אלא התפלל, דְּיִצְחָק הָוָה יָדַע בְּרָזָא דְחָכְמְתָא - כי יצחק ידע בסוד החכמה [-ברוח הקודש], דְּיַעֲקֹב זַמִּין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין - שעתיד לצאת ממנו יעקב עם י"ב שבטים שהוא שלימות העולם, אֲבָל לָא יָדַע אִי - אם יזכה להולידו בְּהַאי אִתְּתָא אִי בְאָחֳרָא - באשה זו [-רבקה] או באשה אחרת, וְעַל דָּא - ולכן התפלל 'לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ' כאמור בפסוק, כלומר מפני שהיא אשתו שיזכה להבנות ממנה ולא מאחרת, וְלכן לָא נאמר שהתפלל 'לְנֹכַח רִבְקָה' שמשמע שהתפלל על רבקה שהיא עקרה, ויתכן שתבנה על ידי אחר, אלא נאמר 'לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ' להורות שתפילתו היה שיפקד מאשתו זו.