תכלית עבודת הצדיקים היא למלאות פגימת הלבנה
לפנינו מבאר רשב"י שתכלית עבודת הצדיקים היא למלאות פגימת הלבנה דהיינו בנין המלכות, ועל ידי זה לייחדה עם תפארת. ויבואר הזמנים של מילוי או מיעוט הלבנה, ומבאר עוד ענין תחיית המתים שייעשה כשתתמלא הלבנה.
מבואר שבח תלמידי רבי שמעון בן יוחאי, שעיקר עבודתם הוא למלאות פגימת הלבנה, ומרמזים אותו בפרושי התורה.
פָּתַח רבי שמעון בן יוחאי, וְאָמַר לפרש מה שכתוב (ישעיה נב יג) 'הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד'. ומקדים רבי שמעון בשבח תלמידיו, זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא - אשרי חלקם של הצדיקים תלמידי רבי שמעון בן יוחאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּלֵי לוֹן אָרְחֵי דְאוֹרַיְיתָא - שהקדוש ברוך הוא מגלה להם את דרכי התורה, ויודעים לפרשו כדי לְמֵהַךְ בְּהוּ - ללכת על פי פירושם בתורה בדרכי עבודת ה', למלאות פגימת הלבנה, והיינו לייחד תפארת ומלכות כמו שיתבאר.
עתה מפרש רבי שמעון בן יוחאי את הפסוק 'הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד', שמעשי בני ישראל גורמים למלאות או לחסר את פגימת הלבנה.
תָּא חֲזֵי - בוא וראה, הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ - פסוק הזה הוא סוד עליון, שהרי מה שכתוב 'הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי', וְאוֹקְמוּהָ - והעמידוה במדרש (תנחומא תולדות יד) שמדבר על עניין ביאת המשיח. אֲבָל תָּא חֲזֵי - אבל בוא וראה פירוש אחר בסוד הדבר, שהרי כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא - כאשר הקדוש ברוך הוא שהוא מידת הבינה ברא את העולם, עָבַד לָהּ לְסִיהֲרָא - עשה וברא את הלבנה שהיא מידת מלכות, שהאירה כאור השמש שהוא תפארת. ואילו היה נשאר כן לעולמים, היה בעולם רק מידת החסד בעולם, ולא היה יצר הרע שיפתה את לב האדם לעבור עבירות, כיון שתפארת ומלכות היו בייחוד שלם כל הימים. ואולם רצה הקדוש ברוך הוא שיהיה גם מידת הדין בעולם, וגם יהיה יצר הרע לפתות את בני ישראל לעבור עבירות, שעל ידי שבני ישראל יתגברו עליו יקבלו שכרם מכח הדין ולא בזכות, וְאַזְעַר לָהּ נְהוֹרָהָא, דְּהָא לֵית לָהּ מִגַרְמָהּ כְּלוּם - ולכן המעיט הקדוש ברוך הוא אחר כך את אור הלבנה, והרי אין בעצמותה שום אור אלא ממה שהיא מקבלת על ידי השמש, כלומר, שהלבנה שהיא מידת מלכות מתמעטת על ידי החטאים, ומתמלאת על ידי המצוות של בני ישראל, וּבְגִין דְּאַזְעִירַת גַּרְמָהּ, אִתְנַהֲרָא בְּגִין שִׁמְשָׁא - וכיון שהקטינה הלבנה שהיא מלכות את עצמה, צריכים להאירה על ידי השמש שהוא תפארת, וּבְתוּקְפָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין - וגם בחוזק של האורות העליונים, כלומר, שמידת המלכות מקבלת את אורות של כל שאר הספירות.
