'שירה', עניינה היא מה שמשוררת המלכות אל הזעיר אנפין והיא 'ממטה למעלה'

לאחר שביאר רבי אבא הטעם שאמר משה 'שירה' שהיא במלכות, מפני שאמרה בשביל ישראל ולא בשביל עצמו, ונמצא לדברי רבי אבא ש'שירה' היא באמת מדרגה פחותה מ'שיר', על זה בא רבי שמעון וחולק עליו, וסובר שהוא להיפך, 'שירה' היא יותר עליונה מ'שיר', ולפי זה משה אמר את ה'שירה' בשביל עצמו, וסוד הדבר הוא, ש'שירה', עניינה היא מה שמשוררת המלכות אל הזעיר אנפין והיא 'ממטה למעלה', ואילו 'שיר' הוא מה שמשורר הזעיר אנפין אל המלכות 'ממעלה למטה', ונמצא משה גבוה מן שאר הנביאים. כי משה עסק בתיקון הזעיר אנפין והם עסקו בתיקון המלכות שהיא למטה ממנו.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן - לרבי אבא, לָאו הָכִי - לא כן הוא כמו שאתה אומר שמשה אמר את השירה בעד ישראל, אֶלָּא אמר את השירה בשביל עצמו, ומה ששאלת שאם כן נמצא שמשה הוא במדרגה פחותה מן שאר הנביאים, אינו כן רק להיפך, מֹשֶׁה וַדַּאי מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדַע דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא - בוודאי מכאן נודע שמשה הוא בדרגה גדולה יותר מכל הנביאים, והענין הוא, מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא - כי משה עבודתו היא מלמטה למעלה, וְאִינּוּן נָחֲתִי מֵעֵילָּא לְתַתָּא - ושאר הנביאים עבודתם היא מלמעלה למטה. הוּא סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא - משה עלה מלמטה למעלה, כְּמָה דִּתְנֵינַן - כמו שלמדנו (ברכות כח.) 'מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין', ומבאר עוד, מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא - משה עלה מלמטה למעלה, דְּאָמַר 'שִׁירָה' תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא דְּאִיהִי מְשַׁבְּחַת לְמַלְכָּא - מפני שאמר את השירה והשבח שמשבחת המלכות את המלך, וּמֹשֶׁה בְּמַלְכָּא אִתְאֲחַד - ונמצא שמשה נאחז במלך, והיה מתקן את תיקוני הזעיר אנפין, וְאִינּוּן נָחֲתִי מֵעֵילָּא לְתַתָּא - ושאר הנביאים, ירדו מלמעלה למטה, דְּאָמְרוּ 'שִׁיר' דְּהוּא שְׁבָחָא דִּמְשַׁבְּחָא מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא - ואמרו את ה'שיר' והשבח שמשבח המלך את המלכה, וְאִינּוּן בְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְאֲחָדוּ - ונמצא שהם היו אחוזים במלכה, ועסקו בתיקוניה, וְעַל דָּא - ועל כן, בְּהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע שְׁבָחָא דְּמֹשֶׁה יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ - בזה השירה נודע שבחו של משה יותר מכל הנביאים, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב - וזה מה שכתוב (שמות טו א) 'אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו"ה' פירוש, שִׁירְתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לְמַאן - שירת המלכות למי, לַיהו"ה - לזעיר אנפין, וּבְגִין כָּךְ - ומפני זה נאמר, 'וַיִּכְתּוֹב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת', וכן נאמר (דברים לא כא) 'וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת', כדי לומר, ששירה זו היא במלכות הנקראת 'זאת', והיא משבחת ומתקנת את הזעיר אנפין שבו היה אחוז משה.