שבחם של ישראל, שה' בחר בהם ודר ביניהם, וקרא להם בנים, אחים, והשרה עליהם ז' עננים

נאמר בפרשתנו, 'וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל'. כדי לבאר זה, רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח לדרוש את הפסוק (ישעיה סג יב) 'מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם' וְגוֹ', ביאור פשט הכתוב, שהקדוש ברוך הוא היה 'מוליך לימין משה' את בחינת זרועו, וכביכול היתה זרועו של הקדוש ברוך הוא מוכנה לבוא תמיד לעזרתו, וכך בקע להם לישראל את ים סוף והירדן, ולהלן יבאר הכתוב על פי סוד, שמשה רבינו הוא ספירת ה'תפארת', ואהרן הוא ספירת ה'חסד', ולכן הוא 'זרוע ימינו' של משה. וקודם שיבאר כל זה פותח בשבחם של ישראל, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל - אשריהם ישראל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעִי בְּהוּ - שהקדוש ברוך הוא רצה בהם, והיינו שבחר בהם משום שרצה אותם, ולא מפני שהיו ראוים לכך בדין, וּבְגִין דְּאִתְרְעִי בְּהוּ - ומשום שרצה בהם, קָרָא לוֹן - קרא להם כשהיו עדיין במצרים, בְּנִין [דף רפ''ג ע''א] בּוּכְרִין קַדִּישִׁין - בנים בכורים קדושים, כמו שנאמר (שמות ד כב) 'בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל', ולאחר מכן במתן תורה זכו יותר, ונקראו אַחִין – 'אחים', כמו שנאמר (תהלים קכח ח) 'לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי', ואחר כך נְחַת לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן - ירד לדור עמם במשכן, הָדָא הוּא דִכְתִיב – כמו שכתוב (שמות כה ח) 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם', וּבְעָא לְאַתְקָנָא לְהוּ - ורצה הקדוש ברוך הוא לתקן את ישראל, ולהכין את ליבם כדי שיוכל לשכון בתוכם, ולכן סידר אותם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא - כדוגמת מלאכי מעלה, וזהו שצווה אותם במדבר להניח ארבעה דגלים, שזה כדוגמת ארבעה מחנות שכינה, וְגם שָׁארִי עֲלַיְיהוּ שִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר - השרה עליהם שבעה ענני כבוד, שהם כנגד שבע הספירות, שְׁכִינְתֵּיהּ אַזְלָא קַמַּיְיהוּ - והשכינה הקדושה הלכה לפניהם בעמוד אש וענן. הָדָא הוּא דִכְתִיב - וזה מה שכתוב (שם יג כא) 'וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה'.