רק בעת שמחת ירושלים צריך לשמוח
רק בעת שמחת ירושלים צריך לשמוח
רבי אבא חולק על רבי אלעזר שתלה את השמחה במקום, ותולה את השמחה בזמן.
רַבִּי אַבָּא חָמָא חַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה חַדֵּי בְּבֵי טְרוֹנְיָיא דְּבָבֶל - ראה אדם אחד שהיה שמח בבית השררה שבבבל, ששם היה מושב לצים, כי בבית שרים וסגנים עושים מיני שחוק ושמחות כדי לשמחם, בָּטַשׁ בֵּיהּ - בעט בו להוכיחו, אָמַר 'שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם' כְּתִיב, ומשמעו כמו 'שמחו עם ירושלים', והיינו כי רק בְּזִמְנָא דִיְרוּשָׁלַיִם בְּחֶדְוָה בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי - רק בזמן שירושלים היא בשמחה, והיינו כשהיא בבנינה, אז צריך לשמוח, אבל בזמן כאשר ירושלים חרבה ואינה בשמחה, אסור לשמוח.
