רבי יהודה מפרש שהיצר הרע כרוך אחרי האדם מיד בהיוולדו
'וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם' וְגוֹ' (בראשית לב ד). כדי לבאר איזה מלאכים שלח יעקב אבינו אל עשיו, רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח לפרש את הפסוק 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ' (תהלים צא יא), ומפרש, הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָיא - פסוק זה כבר העמידוהו החברים (לעיל הקדמה יב:), שמלאכים אלו הם יצר הרע ויצר טוב. דְהָא בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ אָתֵי לְעַלְמָא, מִיָּד אִזְדַּמַּן בַּהֲדֵיהּ יֵצֶר הָרָע - שהרי בשעה שהאדם בא לעולם, מיד כשיוצא מרחם אמו נזדמן עמו היצר הרע, דְּאִיהוּ מְקַטְרֵג לֵיהּ לְבַר נָשׁ תָּדִיר - שהוא מקטרג על האדם תמיד שאפילו בעודנו קטן מסיתו להיכנס לאש ומים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ד ז) 'לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ', שמשמעו, 'לפתח' - כשיוצא האדם לאוויר העולם מפתח הרחם, 'חטאת רובץ' - היצר הרע מקטרג עליו.
